תם השירות, בנפשי התפזרות
אין רגע נוסף לחכות
חושק כבר מזמן, לברוח מכאן
נצרב מתחושה של דמעות
בטיסה לאמסטדם

מהלך במבואות, מחפש הנאות
אך עודני סר ורוגן
חש מיואש עד לבוא הברנש
שמוכר הלוצינוגן
צורך ותכף נרדם

מקיץ מחזיון לזיווֹ של היום
וניחוח מי רגליים
תר אחר תנחומים בחלונות השכנים
עם נפקנית יפת עפעפיים
דרשה ממני מִקדָם

על המשכב משתרעים יחדיו
מתאוים להתנות אהבים
משפתה הדקיקה, אחרי נשיקה
הגיח זוג של ניבים
היא חיה, היא איננה אדם

צועק לעזרה בהסטריה גמורה
בעודה מביטה לעברי
מערסלת לשון בתנודת תיאבון
ציפורנה מלקה צווארי
בשלולית ליבי נדם