המדריך מיועד לכל מי שרוצה גישה מהירה לחדרי ליבי.
קיימים שלושה מפתחות עיקריים.

המפתח הראשון, ואחד המוכרים, הוא – תשומת לב.
מנה גדושה של תשומת לב תמיס אותי כמו חמאה ביום שמש חם.
תשומת הלב יכולה להגיע בצורה של מסיבת הפתעה, למידה בעל פה של יצירות שכתבתי, מתנה שרציתי מזמן, משהו שמראה שחשבו עלי.
אבל אם רוצים ללכת על בטוח, יש דבר אחד שלא יכול להכשל:
מקדש פרטי.
לוקחים חדר, צובעים (שחור זה נחמד) ממלאים אותו בתמונות שלי ובדברים שקשורים אלי, אפשר גם נרות או קטורת, וכמובן שניים שלושה פולחנים שיבוצעו בקפידה.
אם העיצוב מוקפד, והחדר כולו מקרין הערצה עיוורת, אעמוד קפוא ואביע כוונת נישואין לכל הפחות.

המפתח השני – מחמאות.
הערצה זה נחמד, אבל אין לה תיבול מוצלח יותר מאשר סיבה.
חשוב להקפיד להתעקש איתי, ואם אני מסרב לקבל את המחמאה אף להעצים אותה ולהסביר מדוע זה נכון.
אפשר להחמיא לי על המראה, זה נחמד. אבל חשוב לא להזניח את הצד השכלי. חוכמה, חוש הומור, מעניין, יצירתי.
בשביל ללכת על בטוח, תכתבו במקום נגיש את המשפט הבא (או יותר טוב – תשננו) ותקריאו לי אותו:

עידו, למה אתה לא הולך לדוגמנות? זה לא לרמה שלך? העולם מפסיד בכל יום שבו אדם יפה כמוך לא מציג את עצמו לראווה, אדם אשר יופיו המדהים מוצל רק על ידי כישרון הכתיבה הצלול והמקורי שלו. אדם אשר כל מילה שיוצאת מפיו היא שיר, וכל מעשה ידיו הוא פלא.
אדם שצריך להנהיג את המדינה שלנו, את העולם. אלוהים צריך לפנות לך את כסאו! אז דברים בעולם הזה יתחילו להתנהל כמו שצריך.
ואני לא סתם אומר את זה. למרות שזה טקסט שמצוטט מהבלוג שלך, אני מתכוון לכל מילה

ואם אתם לא מסתפקים בשני מסלולים לליבי, או לחילופין, אתם זוכרים שהבטחתי בתחילת הפוסט שאציג שלוש דרכים להפוך אותי לשלכם, אז אכן ישנה גם דרך שלישית:
שוקולד!
רצוי הרבה.