מחשבות על דת כמדע עתיק

יש לי מספר השקפות שונות על הדת בתחומים שונים.
אחת ההשקפות שלי אומרת שדת ביסודה היא מדע עתיק, היא נוצרה לשם אותם הצרכים ועל ידי אותו סוג של אנשים שמובילים כיום את עולם המדע.

B511C769-149E-42E5-ACE5-DE69E7B3968E.jpg

אם נעשה רשימה של הנושאים שדת נתנה עליהם מענה, נגלה שרובם מופיעים כיום כנושאים באוניברסיטאות. שאלות כגון:
איך לנהל אורח חיים בריא?
אתיקה
איך העולם עובד?
מה ראוי שיהיה מבנה התא המשפחתי?
מה ראוי שיהיה מבנה גוף השלטון?
חוק ומשפט
לשון וספרות
הסטוריה
וכן הלאה.

כפי שאני רואה זאת, החוקרים שפיתחו את הדת הפיצו את התובנות שלהם ואלו התפתחו והשתנו ככל שהקהילה המדעית גדלה (או קבוצת המאמינים התרחבה). הדת כבר התפתחה מעבר למחקר והפכה למכנה חברתי משותף שדרש ממשתפיו פעולה באופן מסויים (שהדתמדע מצאו לנכון שכך יש לפעול) הבעיה התחילה כשאנשים, דווקא עם חוש מדעי מפותח, התחילו לשאול שאלות על עצם המהות והנכונות של הדת – למה שנוותר על חיי הנוחות שחיינו? פתאום אומרים לנו מה לאכול ואיך לנהוג? על סמך מה אפשר לדעת שאלו באמת אמיתות?

שאלות כגון אלו הן חלק מהותי בהתפתחות של תהליך מדעי, וחלקן אכן תרמו להבנת נושאים יותר לעומק ולמציאת פתרונות איכותיים למספר רב של מקרים. אבל תופעת לוואי של שאלות אלו הייתה שהדת נכנסה למצב של מגננה. בתור מנגנון מדעי צעיר, הדת לא יכלה להרשות לעצמה להיות חשופה להתקפות מסוג זה משום שהאיום היה עלול לגרום לה להתמוטט עם כל ההשיגים והתובנות (המרשימים בהחלט) שאנשיה מצאו. תהליך זה של התגוננות החל בכיוון ההמונים – נתנו להם סיפורים סגורים שעונים על שאלות שונות, ונתנו הבטחות גמול למי שילך בדרך זו ואיומים כלפי מי שלא. גישה זו סיפקה את האדם הפשוט שמעוניין בחיים פשוטים וטובים, אבל כאשר קמה התנגדות מושכלת התהליך היה מורכב יותר והסתמך על פניה להמונים המשוכנעים כראיה שאם כולם יודעים את זה, זה חייב להיות נכון.

עם הזמן וככל שהתורה המדעית גדלה, הדת נחשפה ליותר להתקפות ונאלצה להקדיש מאמץ בבניית מנגנוני הגנה שעלה על המאמץ בקידום המחקר.

כיום, מנגנון ההגנה העצמית זכה לשיוף של אלפי שנים (בקרב רוב הדתות הגדולות) ואנשים שחיים במסגרת דתית כמעט ולא יכולים לצאת ממנה, כאשר הם שומעים אנשים מעלים שאלות המעמידות את הדת בספק, הם כבר שמעו אלף תשובות לנקודה הספציפית המועלת, ואפילו אם היה אפשר לשכנע אותם אחרת אחרי מאמץ רב, התוצאה תהיה נקודתית (למשל לשכנע אותם שהיו דינוזאורים) בעוד מבחינתם עדיין יש עוד אלף ואחת נקודות אחרות שמוכיחות את הנכונות והעליונות של הדת. לא פשוט במשך זמן סביר להביא אדם כזה לזוית ראיה אחרת.

עכשיו, אחרי שהדת נתקעה, ראוי שתמצא דרך חדשה להביא להתקדמות. בעוד בעיני עליה לפנות דרך למדעים המודרניים. אפשרות נוספת היא להטמיע בתוכה עקרונות מדעיים – למשל לעודד כל אדם לענות על השאלה הזו: “כיצד היה משתנה העולם לו היה או לא היה אל המשגיח אליו?”, תשובה עצמית על שאלה זו ודומות אחרות תקרב אותך לאמונה או חוסר אמונה מבוססים יותר.

ולסיום – אני לא אוהב את רוב הדתות במבנה הנוכחי שלהן, אני חושב שהן מסוכנות, הן מעודדות אנשים לאי-לקיחת אחריות, להקטנת ראש ולצרות אופקים. אבל אני מוכרח להודות שיש כמה נקודות לזכותן:
אני מכיר מעט מאוד קבוצות מגובשות וחזקות כמו הקבוצות שנוצרות במסגרת דתית.
בסופו של דבר, גם אם זה נובע מאנטרסים אנוכיים, גופים דתיים עושים הרבה למען אוכלוסיות מוחלשות. ברמה כזו שכשאדם מתנדב לעזור לזולת, עולה השאלה אם הוא שייך לארגון דתי (במיוחד גופים נוצריים משום מה).

עלינו, תומכי המדע המודרני, מוטלת האחריות לגלות איך אנחנו יכולים לשפר את הנקודות הללו בחברה שלנו.

Tags: , , ,

4 Responses to “מחשבות על דת כמדע עתיק”

  1. hilanoga says:

    אני מסכימה עם הנחת המוצא שלך שהדת התחילה ממניעים דומים לאלו של המדע, וגם חשבתי על זה הרבה.

    תרגיל מעניין שאני עושה לפעמים הוא לנסות להפוך את החשיבה ולבדוק את האמונה שלנו במדע באור דתי (כלומר – האם הדבקות במדע היא גם סוג של "דת"?
    )

  2. ‎אמירAmir ילוןYalon‏ says:

    קשה לי קצת להתייחס לרשומה הזו כי אין לי רקע או שאיפה לעסוק בפילוסופיה. בכל־זאת, יש לי הרושם שהתבלבת קצת בין המושגים, ובעצם לא התכוונת למדע, אלא לְהָגוּת, ובכלל זה פילוסופיה ומדעים.

  3. עידו אחד says:

    הילה: אני מסכים איתך שזו שאלה מעניינת, הייתי מצרף התייחסות אליה בפוסט אם הוא לא היה ארוך ממילא 🙂

    אמיר: כיום יש לנו הגדרה יחסית נוקשה של מדע, מחקר והשיטתיות שבה הם צריכים להעשות. כמו שאני רואה זאת, הדת התחילה לפני קונצפטים כמו תצפיות והסקת מסקנות והיוותה את הבסיס למדע שבא אחריה, לכן היא לא יכלה לעמוד באותם הקריטריונים בזמנה. אני מסכים שכיום מעטים החלקים בדת שניתן לסווג כמדע, ולדעתי ניתן למצוא גם חלקים במדע שקשה לסווג בהגדרה הנוקשה של המדע.
    בעיני גם תחומי ההגות והפילוסופיה כשהם מלווים במחקר שיטתי הם מדע לכל דבר.

  4. דרור גלבוע says:

    ראוי לזכור כי בשלב מסוים התפתח המדע מהדת – התיאולוגיה . המדע הדתי שעיקרו בחינת יחסו של אלוהים, כבסיס הפרדיגמה, לעולם אדם וכו'.
    האנטי תיזה לתיאולוגיה היא בעצם הסוציולוגיה/פסיכולוגיה שהתפתחה רק ב-2 המאות האחרונות לעניות דעתי (והיא באמת עניה בידע בתחום הזה) , כאשר כאן בסיס הפרדיגמה הינו האדם ויחסו אל העולם, חברה ואלוהים .
    זאת התפתחות של המדע מהמדענים הדתיים למדענים הספקניים (כנראה בשילוב עם הפוסט מודרניזם).
    לעניינו – לינק לכתבה מעניינת דווקא על האיסלאם :
    http://www.aplaton.co.il/story_475