dictatorship1.jpg

הזכרתי כבר בעבר שקיימים סוגים שונים של לוגיקה.
לכבוד פורים ערכתי מסיבת חידות וניסיתי לאמץ אליה סוג אחר של לוגיקה שאכנה – לוגיקת העריץ.
זו לא המצאה שלי, זו לוגיקה קיימת ומוכרת גם בשלטונות מסויימים, כמו גם בכל חברה בעלת גוף ריבון על האמת (ע”ע דתיים).

כשהתחלנו את הערב ניסיתי להבהיר למשתתפים את החוק האחד של לוגיקת העריץ:
משפט הוא אמת מהרגע שאני אומר אותו.

באופן אישי, ניסיתי לדבוק בעקרונות האמת באופן שאני תופס אותם ללא קשר לחוק החדש, אבל זה לא משנה – בעולם הקטן שלנו, בין אם קלעתי לאמת מוכרת ובין אם לא, נשמרת האמת הפנימית.

הבעיה היתה שלוגיקות התנגשו. אף על פי שהצהרתי על הלוגיקה החדשה, ואף על פי שהמשתתפים הביעו נכונות לשתף פעולה, מושגים כמו אמת ושקר כל כך מושרשים בדמנו שקשה לנו לעבור לתפיסה זרה.

אני מודה שחלק ניכר מהתופעה הוא באשמתי, לא הייתי עריץ משכנע במיוחד, וכך נוצרה הבעיה הראשונה – אנשים התווכחו איתי, ובכך עם האמת המוחלטת.

זו לא בעיה מאוד חמורה, כי בסוף לרוב קיבלו את מרותי, ואם השתנתה דעתי בעקבות הוויכוח, אז עדיין האמת המוחלטת (שעכשיו היא שונה ממקודם) היא הקובעת. וחוץ מזה, גם בחיים האמיתיים אנשים מתווכחים עם מציאות ועובדות.

הבעיה החמורה (מבחינה לוגית) היתה שלפעמים כשאמרתי משהו היו שאמרו – לא ניתן להאמין לזה, משום שלפי הלוגיקה אתה עשוי לומר אחר כך משהו סותר וזו תהיה האמת.

זה נכון. לפי לוגיקה רגילה: אם אני אומר כל התפוחים אדומים. ואחר כך אני אומר כל התפוחים ירוקים, אם זו אמת אז המשפט הקודם שאמרתי היה שקר (בהנחה שקיימים תפוחים).

זה לא המקרה לפי לוגיקת העריץ. אני אומר כל התפוחים אדומים – זו אמת מוחלטת. אחר כך אני אומר כל התפוחים ירוקים – זו אמת מוחלטת. השאלה אם קודם שיקרתי כבר לא רלוונטית. אני עשוי לומר – תמיד אמרתי אמת וזו תהיה אמת מוחלטת אף על פי שכל התפוחים ירוקים.

2784370_611.gif
מנהיג – תמונת אילוסטרציה

קשה להכנס לראש של לוגיקת עריץ ולהבין את זה, אם הנושא מעניין אתכם הייתי ממליץ על הספר 1984.
בספר מציגים באופן מוצלח למדי חברה המושתתת על עקרון לוגיקת העריץ דרך עיניים של גיבור אשר מגיע עם לוגיקה “רגילה”. בהתחלה נראה לו שכולם משוגעים, איך אפשר להאמין שדברים סותרים הם אמת? איך אפשר באמת ובתמים להאמין ש4=5?
ובהמשך הסיפור הוא מצליח להטמיע עקרונות מלוגיקת העריץ.