Archive for May, 2010

מנאנד למשחק הקלדה

Friday, May 28th, 2010

כתבתי את פרוייקט הסיום שלי בקורס: מנאנד לטטריס.
קורס שבו מתכננים מערכת מחשב כמעט מאפס.
מתחילים ממעגלי נאנד
(not And)
ובכל פרוייקט בונים מהרכיבים של הפרוייקט הקודם רכיבים חדשים.

בפרוייקט הסיום כותבים תוכנה לבחירתנו במערכת שתיכננו.
המשחק שלי:

לאתר ספר הקורס:
http://www1.idc.ac.il/tecs

נמאס מהחום רוצים ירוק!

Thursday, May 20th, 2010


יובש כבד תקף את הארץ.

למה אנחנו חייבים לסבול את זה?
למה הקיץ מגיע כל כך מוקדם ועוזב כל כך מאוחר?

תנו לנו להספיק להנות קצת מהירוק לפני שהכל מתייבש סביבנו.

אוף, כל כך חם עכשיו, וזה עוד בירושלים.
וזה לא שאני חסיד של קור, אבל היחס פשוט לא פרופורציונלי.
למה אי אפשר להשאר באמצע?

אסיים בברכת שיהיה לנו ירוק כל השנה!

רובודוק

Friday, May 14th, 2010

העתיד של עולם הרפואה

סרט לא רע

שירות לקוחות

Sunday, May 9th, 2010

למה אנשים ממעטים לקנות באינטרנט? אם הסיבות הן:
הרצון לקנייה בטוחה,
שירות לקוחות אישי.
אז הדעה שלי בקשר אליהן השתנתה.

בחיי היום יום אני מרגיש שיש לא מעט מקום לשיפור בשירות הלקוחות: מטרטרים אותי ממקום למקום, חוסר יחס, תנאים קשיחים להחלפת מוצר ושלא נדבר על בקשות להחזר כספי.

ממעט הניסיון שלי ברכישה באינטרנט, לא נתקלתי בתופעות האלו, דווקא בזכות זה שמתעסקים עם אתר ולא עם אנשים.
רק לאחרונה נתקלתי במוצר שלא עמד בציפיותי.
הזמנתי כיסוי לפלאפון, במחיר של 3$ כולל משלוח מחברה יפנית. הכיסוי הגיע סדוק ואפילו אחרי הדבקה הוא לא היה שמיש.
באסה, חשבתי לעצמי, אבל זה הסיכון של קניות באינטרנט, וזה המחיר של מוצר זול.
כשבוע לאחר שהמוצר הגיע אלי קיבלתי למייל בקשה לכתיבת פידבק, כתבתי “it was broken”
תוך שעות ספורות קיבלתי מייל מהחברה:

hi, dear,
how are you!
just saw you left a negative feedback for us because of the housing was broken. 🙁
really sorry for this problem!
as you know, sometimes teh parcel would be damaged when shipping, we couldn’t control. but we we can do is fix the problem for you.
can we refund you for this problem?
hope you can understand us!

וואו
נכנסתי מהר לדף של החברה באי-ביי, יש להם אלפי לקוחות, ובכל זאת הם מוצאים את הזמן לפנות אלי באופן פרטי ולברר למה אני לא מרוצה ומה אפשר לעשות.
אמשיך ואספר שביקשתי החזר כספי.
ללא שום בעיה קיבלתי את מלוא הכסף חזרה כולל דמי משלוח. לא הייתי צריך להחזיר את המוצר או אפילו לשלוח תמונה של המוצר השבור, שירות כל כך נעים.

החוויה שלי מקניות באינטרנט נשארה חיובית כל עוד מדובר באתרים גדולים ובינלאומיים.
חוויה שלילית לעומת זאת היתה לי באתרי קניות ישראלים כמו גם בניסיון לרכישת דומיין ישראלי.

אתרים שאני נהנה לרכוש בהם:
לכל מוצר שהוא יש את אי-ביי המפורסמת
לרכישת ספרים יש את בוק דיפוסטורי שלא גובים דמי משלוח
ולגאדג’טים מגניבים יש את דיל אקסטרים הזולה והסינית

בעית ארבע הצבעים

Tuesday, May 4th, 2010

בעית ארבע הצבעים היא בעיה במתמטיקה האומרת שניתן לצבוע כל מפה בעזרת ארבעה צבעים בלבד כך שלא יהיו שני שטחים שנוגעים זה בזה.
אתם מוזמנים להתנסות בצביעת מפה באופן כזה עם האפליקציה הזו:

[swfobj src=”http://www.nikoli.com/swf/four_color_problem_001_en.swf”]
מפות נוספות

הבעיה הזו עניינה אותי במיוחד, בגלל שהיא מקשרת בין עולם המתמטיקה לעולם המחשבים.
בשנת 1976 חוקרים מאוניברסיטת אלנוי הצליחו להוכיח את המשפט.
הם הוכיחו זאת על ידי פירוק הבעיה ל1936 תת-בעיות קטנות ובדיקת כל אחת מהן בנפרד במחשב, הרצה שנמשכה מספר ימים.

החיבור בין מתמטיקה למחשבים הוא הכרחי, אך לא טבעי. החוקרים בשני התחומים הם בעלי מנטליות שונה לחלוטין. למשל מחקר חדש במתמטיקה צריך לעבור תהליך של חודשים עד שנים של בדיקה על ידי מומחים לפני שהוא מפורסם, לעומת זאת מחקר במחשבים שיקח לו יותר מחודש להתפרסם עלול לאבד רלוונטיות.

הפער הקשה לגישור הזה גרר הרבה ביקורת על ההוכחה מצד מתמטיקאים.
שתי הטענות שאתייחס אליהן הן:
ההוכחה לא תקפה – מתמטיקה היא מדע מדויק, הוכחה צריכה להרשם באופן שניתן לעבור על כל פרט שלה, אסור שמחשב יבדוק אותה כי אפילו אם קיים סיכוי של 0.00001% לטעות (בין אם באלגוריתם, בהקלדה, במימוש של המחשב או טעות מכנית שכן מחשב הוא מכונה מבוססת זרם חשמלי) אז זו לא הוכחה מתקבלת. גם אם נבדוק את האלגוריתם ונריץ על המון מחשבים, וניתן למחשבים לבדוק אחד את השני, מאחר ולעולם אנשים לא יוכלו לעבור שלב שלב על ההוכחה כולה היא לא תקפה.
ההוכחה לא יפה – הרבה מתמטיקאים התאכזבו לגלות שכך הוכח המשפט, מאחר ובדרך כלל הוכחה של משפט מתמטי מלווה בשימוש במספר כלים ממספר תחומים שבאופן מפתיע משתלבים יחד. בדרך כלל מעצם ההוכחה מקבלים תובנות חדשות שאינן נובעות מעצם המשפט שהוכח לבדו. בהוכחה שמבוססת על בדיקת המון מקרים אחד אחד זה לא קורה.

אני, שמגיע מתחום המחשבים, מתנגד נחרצות לטענות האלו, על סף האשמת המתמטיקאים בטכנופוביה (בלי הכללות, הרבה מהם כן מקבלים את ההוכחה)
לטענתי:
ההוכחה כן תקפה – אנחנו יודעים איך מחשב עובד, ונוכל לבדוק את ההוכחה שוב ושוב ככל שהטכנולוגיה תשתפר ולכן יחסית אפשר לסמוך עליו. כשאני אומר יחסית, אני מתכוון לעומת מכונות מבוססות אינטרקציות כימיות אקראיות, שאנחנו לא מבינים איך הן עובדות, אנחנו יודעים בוודאות שבמקרים מסוימים תפיסת המציאות שלהן שגויה, ורוב ההוכחות המתמטיות בוצעו על ידן: בני האדם.
ההוכחה כן יפה – ברגע שהצלחנו להוכיח בעיה מתמטית בעזרת מחשב, נפתח בפנינו עולם חדש שלם של גישה לבעיות מתמטיות, אילו עוד בעיות אפשר להכריע באופן דומה? איך פותרים בעיות מורכבות יותר?
חוץ מזה שעל מנת להצליח לפתור בעיה מתמטית עם מחשב, צריכים לעשות שימוש לא צפוי בידע ממקומות שונים של מדעי המחשב, ומקבלים תובנות חדשות על שימוש באלגוריתמים.

נושא בעית ארבע הצבעים היווה נקודה מרכזית בנוגע לתפיסה שלי במתמטיקה, כך לראשונה נחשפתי לעובדה שתקפות של הוכחה מתמטית הוא נושא בר וויכוח. אני מקווה לשוב לדון על תופעה מעניינת זו בפוסטים עתידיים.

לקריאה נוספת: משפט ארבעת הצבעים בויקיפדיה