אז מה היה לנו פה?
על התנאים שאיפשרו את המהלך כבר דיברו.
על האופן שבו המהלך מחזק את הממשלה ופוגע במתנגדים דיברו.
אפילו את הקיטורים שפוליטיקאים מתעסקים במשחקי כוחות במקום לנהל מדינה כבר שמענו.

מה שאני הולך לדבר עליו הוא לדעתי המניע העיקרי למהלך – שיווק עצמי.
אני מאמין שבנימין נתניהו לא היה צריך לזעזע אף אחד בשביל להשיג את אותם ההישגים. הוא היה יכול להקים ממשלת אחדות באופן מסודר, או ללכת בכיוונים אחרים.
לבחירה המסוימת הזו היתה חשיבות תדמיתית.
היא לא יועדה כדי להבטיח לו עוד שנה, היא יועדה כדי להבטיח לו תמיכה רחבה מהעם.

איך תמיכה תשאלו, הרי אנשים מרגישים מרומים, אנשים מרגישים שמשחקים בהם.

אני בטוח שיש כאלו שאומרים שאם הוא מצליח ככה לשטות באנשים שהכי קרובים אליו, האנשים שעובדים איתו, העם שלו, תארו לעצמכם מה הוא עושה לאויבים שלנו.
זו אמירה שגויה כמובן:
א. אויבים מצפים שיפעלו נגדם.
ב. אינטרסים מדיניים לא עומדים בראש מעיניו של רה”מ.

אבל מה? מי שצפה בסדרה השרדות, או לפחות בשלב הבחירות, נתקל וודאי בתופעה מעניינת: בין המועמדים הסופיים תמיד עמד מישהו שכולם אמרו עליו שהוא נחש, שהוא רמאי ומניפולטיבי.
אבל – שהוא יודע לשחק את המשחק.
ואז קרה הדבר שבזמנו נשגב מבינתי – הם הצביעו עבורו. בכך מנציחים את “חוקי המשחק” שעליהם הם התלוננו, חוקי משחק שלא היו ולא נבראו פרט לקיומם בתודעה של המשתתפים שהפכו אותם לאמת מוצקה.
אנשים נוטים להאמין שדברים הם כפי שהם צריכים להיות. כאשר מישהו מצליח לתמרן את דרכו במערכת קיימת, במקום שיצוף ניסיון לשנות את המערכת, הוא מקבל תמיכה. לשנות מערכת זה קשה, מפחיד, אין תמימות דעים בנוגע לאיך היא צריכה להשתנות. כל מה שנשאר הוא לתת למי שנראה שמצליח להתמודד עם המערכת – לנהל אותה.

אז זה מה שאני חושב – ביבי עשה צעד תדמיתי, הוא רוצה להצטייר כמי שיודע להפעיל את הכלים במערכת.
לטווח הרחוק אני מאמין שזה ישתלם עבורו.

עדכון: הסיפור הביא להמון תגובות, אני משער שכללית למדו להיות יותר זהירים בניסוחים שלהם להבא, בנוסף הנושא של בריאות בצמחונות צף לשיח הציבורי, אז סך הכל נראה שזה פעל לחיוב.

“בשר זה (טעים) רצח”
זו הכותרת שקידמה את פני שלשום מתוך מייל ששלחה קופת חולים כללית על מנת לפרסם כתבה על אכילת בשר ביום העצמאות.

נוצרה בי תחושה לא נעימה.
כן, זו בדיחה, אבל בדיחה על חשבונם של צמחונים כמוני, והססמאות שלהם.
כשאדם פרטי צוחק על צמחונות אני יודע להתמודד עם זה, כשעושה את זה גוף גדול הממונה על בריאותם של הרבה מתושבי ישראל אני מרגיש חסר אונים.
כתבתי להם מייל על התחושה הלא נעימה שהכותרת גרמה לי להרגיש וחשבתי שפה נגמר הסיפור.
אבל אז הם ענו לי, לפעמים תשובה רק מחמירה את המצב.

הם הסבירו לי שהכותרת בהומור (כאילו שלא ידעתי) והתנצלו אם נפגעתי.
באופן מתחשב למדי הם גם הוסיפו לינקים לכתבות של הכללית עבור צמחונים.
אם פה היה מסתיים המייל, הנושא היה נגמר.
אבל הם גם החליטו ליידע אותי שמבחינה בריאותית חשוב לאכול בשר, ושאין סיבה להתייחס אליו כמזיק.

באמת?!
אני בא ומתלונן שפגעתם בי כצמחוני ואתם מרצים לי על אופן חיי השגוי?
כגוף שאמון על בריאות הציבור, אתם צריכים לדעת שהדעות בקרב המומחים בנושא חלוקות, שהתנאים שבהם מגדלים חיות (פיסית, ותרופתית) מזיקים לבריאותן ומזיקים לתוצר הסופי. אבל מעל הכל, צריך להיות לכם את ההגיון הבסיסי שכשאדם מתלונן שהוא נפגע מכם, הוא לא מעוניין בהטפה!

כתבתי להם את דעתי בעניין התגובה שלהם.

התשובה היתה שהם מחוייבים לתת תמונה מאוזנת בנוגע לצמחונות.
לא! אתם לא מחוייבים לתת תמונה כלשהי בנוגע לצמחונות כשסך הכל התלוננתי על התנסחות מרגיזה. לפחות לא יותר מהתמונה המאוזנת שאתם צריכים לתת בנוגע למחלות מין מדבקות – שבנושא זה משום מה בחרתם לא לעדכן אותי? למה? זה נושא פחות חשוב?
שנית, לדבר על ערכו התזונתי מצד אחד, ולא לדבר על החסרונות הבריאותיים שלו מצד שני – אינה תמונה מאוזנת.

הומור אגב, זו גם הדרך שבה כללית חושבים שנכון לפנות לקוראים הכעוסים שמבקשים לצאת מרשימת התפוצה

להלן ההתכתבות במלואה לשיפוטכם, שיהיה לכם חג שמח

Subject: Re: בשר זה (טעים) רצח

From: דרדמוות
שלום,
בתור טבעוני ופעיל זב”ח, לא נעים לי לקבל מייל שלועג לסלוגנים שאני מאמין בהם.

From: Clalit20Plus@clalit.org.il

שלום רב ותודה שפנית אלינו.

הכותרת שהתייחסת אליה נוסחה בהומור, לא הייתה בכוונתנו לפגוע חלילה ואנו מצרים אם כך קרה.
חשוב לנו לציין שכללית תומכת גם בלקוחותיה הצמחוניים, ואף מתפרסמים מתכונים וכתבות בנושא באתר.
למשל:

יום העצמאות לצמחונים
הצמחונים שמוזמנים ליום העצמאות מוצאים את עצמם בסביבה קשה לעיכול. זה נגמר פה

תזונה לצמחונים
טיפים לחיים בריאים ומאושרים בלי בשר ועם כמות נאותה של חלבון וברזל

איכס אמא, שניצל זה חיה!
המדריך להורים לילדים צמחוניים, ומתכונים שיקלו עליכם לתכנן את הארוחה הבאה

תזונת כושר לצמחונים
מדריך התחליפים הפשוט לכל מגדלי השרירים: מה לאכול אם לא אוהבים בשר

סידן בלי חלב!
למי שנמנע ממוצרי חלב או פשוט לא אוהב אותם: איך לספק לגוף את הסידן החיוני?

תזונה נכונה ומאוזנת הינה אחד הגורמים העיקריים לשמירה על הבריאות, ודיאטנים ממליצים על אכילת בשר כחלק מהתפריט היומי. מדובר במזון עשיר בחלבונים, B12 וברזל, ואין סיבה להתייחס אליו כאל מזון מזיק. לכל אדם שמורה הזכות לבחור מה לאכול, אך מבחינה בריאותית אין מניעה לאדם בריא לאכול בשר.
הנושא האתי-מוסרי הוא כמובן סוגיה נפרדת לחלוטין, ובסופו של דבר, איש באמונתו יחיה.

אנו ממשיכים לעמוד לרשותך בכל עניין.

בברכה,

צוות אתר כללית

From: דרדמוות

צוות אתר כללית שלום שוב,
אני מבין שאינכם סמכות רפואית, אך עליכם להבין שכאשר אתם מפיצים דעות אישיות בשם ה”כללית” נוצר רושם שונה.
כתבתם שדיאטנים ממליצים על אכילת בשר, כאשר בפועל הדעות בנושא חלוקות.
כמו כן כתבתם שמבחינה בריאותית אין מניעה לאדם לאכול בשר, כאשר גם פה הדעות חלוקות
(למשל: כאן, או כאן)
באופן כללי אני מתקשה להבין מדוע בחרתם לציין בפני את היתרונות הבריאותיים של בשר, כאשר התלונה שלי היתה שבתור פעיל זכויות בעלי החיים, כותרת שמתייחסת בהומור לאמירה “בשר הוא רצח” פוגעת בי.

לסיום, אבקש את אישורכם לפרסם את ההתכתבות (והמשכה) באינטרנט.

תודה,
עידו.

From: Clalit20Plus@clalit.org.il
שלום עידו.

כאמור, הבאנו ונמשיך להביא את שני הצדדים –
מחד: אלה המדגישים את ערכו התזונתי של הבשר (ומתריעים מחלקיו הבריאים פחות),
ומאידך: אלה המציעים דרכים להתנזר ממנו מבלי לוותר על מה שחיוני לגוף האדם.
מטבע הדברים, אנחנו עוסקים בפן הבריאותי בלבד, ולא בשאלה המוסרית הכבדה שמוטלת כאן על הכף.

אשר לבקשתך בעניין הפרסום – הנושא נתון להחלטתך.

בברכה

תגובה מעניינת שנתקלתי בה:

אחים חילונים מסכנים שלי,
נכון. אנחנו לא עושים צבא, וגם לא נעשה. נכון, אנחנו מקבלים מכם כספים. תודה.
הכל קורה מתוקף חוקים שאתם כתבתם. אני רוצה ומקווה שתשנו אותם כבר!! אתם לא מסוגלים? אז מה אתם באים בתענות כלפי? אני חיה לפי החוק במדינה הזו. החוק שלא מחייב אותי ללכת לצבא, שאוסר על האחים שלי לעבוד עד גיל 26, שמזכה אותי בתקציבים לפי שעות הלימוד של בעלי, ומספר הילדים. הכספים האלה נגישים לכל אחד. אתם לא רוצים ילדים? אתם לא חייבים. אבל יש כאן חוק, שאתם כתבתם, בן גוריון ושאר הציונים, והם שאפשרו את המצב הנוכחי. אתם יודעים למה הייתי רוצה שכל זה יפסק, ושיפסיקו התקציבים, ושכל חרדי יהיה מוכרח ללכת לצבא? שנוכל להגיד לכם בברור, ושאולי גם תבינו. הכסף שלכם לא מעניין אותנו. הצבא שלכם והמלחמות שלכם לא מעניינות אותנו. עזבו אותי. מה יהיה אם יבואו ערבים? שיבואו. אם יהרגו אותי אני אמות. לא רוצה את ההגנה שלכם, את החיוך שלכם, את המרחמים ואת השונאים. לכו.

הוסר מעט טקסט שנראה לי לא נחוץ, המקור בשלמותו זמין כאן:
www.tzavpius.org.il/node/1437

איש המראה הוא קונספט שפיתחתי בתור ילד. הייתי נעמד מול המראה, ומדמיין שבעצם היא חלון לעולם מקביל, כשהדבר היחיד שעוצר אותי מלבקר בו הוא איש המראה שמנסה גם הוא להגיע לעולם שלנו. המטרות שלנו אינן מנוגדות, כל אחד מאיתנו רוצה להחליף עולם, אבל האסטרטגיה שלנו מונעת מאיתנו להגשים את זה. הייתי מנהל דיאלוגים ארוכים עם איש המראה (שהיה מדבר בדיוק באותו הזמן ואומר בדיוק אותם הדברים), ניסיתי לשכנע אותו שננוע סביב ציר משותף בכיוון השעון, ואף שהוא קיבל את הרעיון, בעולם המראה שעונים מסתובבים לכיוון ההפוך. ניסינו לקבוע את כיוון התנועה על פי הטלת מטבע, אומנם המטבע יצא זהה בשתי ההטלות, אבל תנועה ימינה בעולם הראי היא תנועה שמאלה בעולם האמיתי*. אם מישהו מסוגל לחשוב על אסטרטגיה מוצלחת לעבור את איש המראה (בהנחה שהוא בעל מודעות, ושפה הנגזרת מתכונות עולם המראה), אנא שתפו עימי ואמשיך את החיים עם פחד מטופש אחד פחות.

אבל איש המראה בפני עצמו אינו מספיק בשביל ליצור פוביה, הוא הרי לא מסוגל לבוא ולתקוף אותי בשנתי, הוא ישן בזמן הזה. ופה אנחנו מגיעים לרלוונטיות למציאות:
במדעי המחשב אנו לומדים על סוכנים, מכונות אשר רוצות לבצע מטלות מסויימות. לפעמים הן עשויות להתקל בסוכנים נוספים, אשר מונעים מהן לבצע את המטלות שלהן (איש המראה הוא דוגמא לסוכן תוקע כזה, אך ישנם עוד). יש אסטרטגיות שונות להתמודד עם המצב, אבל תמיד קיים הסיכוי של כישלון להתמודד איתו, הסיכוי להשאר תקוע לנצח. וכמה שנתאמץ להקטין את הסיכוי, המנוול הקטן יישאר שם, ופרדוקס יומולדת** הופך אותו לאויב אמיתי.

האם גם לכם קרה פעם מקרה כזה: בדרככם ממקום אחד למשנהו, נעמד מולכם אדם אשר הלך בכיוון ההפוך, כאשר פניתם ימינה, גם הוא זז לאותו הכיוון, ושוב כאשר פניתם שמאלה, ורק בסוף באורח נס מצאתם את עצמכם אחד מעבר לשני והמשכתם בדרככם?
לצערי לי זה קרה, ויותר מפעם אחת. כאשר אני מודע למצב – התופעה הזו מכניסה אותי להיסטריה, שמא הפעם פגשתי באיש המראה (או אדם בעל אסטרטגיה תוקעת אחרת), ומעתה ועד יום מותי לא אוכל להתקדם מהנקודה שבה אני נמצא? הסיטואציה כנראה תהפוך לאלימה…

היום, בעודי הולך במסדרון רחב במיוחד וריק במיוחד באוניברסיטה, התקדמה מולי אישה מבוגרת. לא היה ספק בעניין – מכל המסלולים שהיא יכלה לבחור, היא בחרה ללכת הישר מולי, ובמהירות גבוהה. הבנתי שלא מדובר במקריות, ונקטתי באסטרטגיה הקבועה שלי – לקפוא באימה ולחכות לפתרון של הצד השני. והאישה? נעמדה מולי, והסתכלה עלי במבט שדורש שאני אזוז. עמדתי בחוסר אונים. באמת? היא באה, ולמרות שעצרתי זמן סביר לפני שהיא הגיעה אלי, ולמרות שלא חסר מקום, היא בחרה לעמוד מולי ולחכות? האם זהו הסוף? בחינה של הסיטואציה חשפה בפני נתון נוסף ששכחתי ממנו – המסדרון היה מרוצף כולו במרצפות חומות קטנות, פרט לקו אחד של מרצפות לבנות גדולות, הקו עליו צעדנו. אם כך, היא בחרה כמוני ללכת על קו המרצפות הלבנות ואני עמדתי בדרכה. כאשר הבנתי את הסיטואציה ואת דרישתה המחוצפת שאפנה לה את שביל הלבנים הלבנות, תחושת האימה הוחלפה במוכנות לקרב, אני לא הולך לוותר כל כך בקלות על הדרך שבה בחרתי. כעבור זמן מה, היא הבינה שהקרב אבוד, עקפה אותי והמשיכה בדרכה. נשמתי לרווחה, זה עלול היה להסתיים רע!

* באמת שניסיתי שפע של פתרונות. משחקים בלייזר ואלומות אור בשביל להבדיל ביננו, התחמקויות מהירות, אפילו משפטים כמו: “מי שבעולם שלו שמאלה זה שמאלה יזוז שמאלה ומי שבעולם שלו שמאלה זה ימינה יזוז ימינה”, לא פותרים קונספטואלית את הבעיה.
** פרדוקס יומולדת במקרה הזה, מתייחס להסתכלות על הבעיה של שני סוכנים תוקע ונתקע שנתקלים זה בזה בעולם, להבדיל מההסתכלות על הסיכוי שסוכן ספציפי יתקע.

קראתי כתבה מעניינת, המדברת על הייצוג הבלתי מייצג של בעלי מוצא מזרחי בבתי המשפט.
הטענה הזו מאוד קשה, מאחר ובית המשפט מעצב מדיניות ומעצב את פני החברה, אם לפלח משמעותי בחברה אין בו ייצוג, הפלח הזה עשוי להפגע.
כרגע מבין שופטי בית המשפט העליון, טענה הכתבה, רק אחד הוא מזרחי, בעוד על פי האחוזים באוכלוסיה צריכים להיות שניים וחצי.
מה שצר היה לי לראות הוא שהכתבה התייחסה כולה אך ורק לפלח של בעלי מוצא מזרחי, כאשר ישנם פלחים רבים אשר ייפגעו ונפגעים מחוסר ייצוג הולם בבית המשפט:
האם מחצית מהשופטים הן נשים?
האם יש לנו ייצוג הולם לפי אחוז באוכלוסיה של אתיופים? רוסים? ערבים? חרדים? לסביות? הומואים? חיילים? צמחונים?
האם יש בכלל ייצוג לנכים? קשישים? ילדים? שזכויותיהם וודאי נדרסות.
* אני לא יודע את התשובות לשאלות האלו, לא בדקתי, אשמח ללמוד אילו מהייצוגים הנ”ל אכן קיימים.

ובכלל, האם ייצוג לפי אחוז באוכלוסיה זו דרישה מספקת? הרי אם מדובר במיעוט קטן במיוחד ומופלה לרעה, כדוגמת טרנסג’נדרים, הרי אולי יש לדאוג בכל זאת לייצוג עבורו, על מנת לאפשר לו התייחסות משפטית?

כן, באופן אידאלי הייתי מתייחס לכל הקבוצות האלו ועוד, אבל יש עם זה כמה בעיות:
קודם כל – הבעיה מושרשת כבר קודם. חוסר הייצוג אינו רק בבית המשפט העליון, הוא גם אצל שופטים באופן כללי, ואצל בוגרי בתי ספר למשפטים, ואני מהמר שאם נרד כל הדרך אל גן הילדים ונעשה סקר מה כל ילד רוצה להיות כשיהיה גדול, נראה שאנו נתקלים בבעיה כבר שם (והסיבות לכך רבות ומורכבות)
לכן הכתבה בכח של ייצוגים שונים עלולה לפגוע במקצועיות הגוף. לא זו בלבד, אלא שחלק מהפלחים שהייתי מעוניין שיבואו לידי יצוג, מופלים בגלל עצם מקצועם (מורים, רופאים, עובדי קבלן ועוד), ובפרט שאינם מומחים בתחום המשפט. יתרה מכך, ייצוג חשוב שלא ניתן להתעלם ממנו, הוא אותם אלו שלא זכו מעולם להזדמנות לרכוש השכלה מקצועית.

אז מה עושים? האם המצב אבוד?
אל ייאוש, יש ברשותי פתרון:
אני מציע לחלק את בית המשפט העליון לשני גופים.
נקרא להם: גוף 1 – מקנה מדיניות (גוף מייצג), גוף 2 – מיישם מדיניות (גוף מקצועי).
הגוף המקנה מדיניות יורכב ממספר רב יותר של אנשים, כך שיוכל להביא לידי ביטוי ברזולוציה מדויקת יותר ייצוגים רבים של האוכלוסייה. נבנה מנגנון שיאפשר לאנשים להחליט איזה פלח הם מעוניינים שייצג אותם בגוף זה, ונציגי הפלח ירכיבו אותו ויחדיו יקבעו את המדיניות שעל פיה יהיה מחויב גוף 2, המיישם, לפעול.
הגוף המיישם לעומת זאת יורכב אך ורק מאנשי מקצוע, שיבחרו על פי הישגיהם ויכולותיהם ללא מתן הדעת לשיקולים כגון ייצוג הוגן של האוכלוסייה. כך נבטיח את המקצועיות שלו, אומנם בסיכון שהגוף המיישם יהיה מפלה, אך המדיניות תקבע אך ורק בידי גוף 1, וכך הכח של גוף 2 יוגבל להחלטות מקצועיות בלבד, בהתאם לדרישות הרבות הקיימות במקצוע המשפט, ובהתאם למדיניות המוכתבת.

כן, אני מבין שמנגנון כזה אף הוא בעייתי, אבל זו התחלה.

עמוד: הקודם 1 2 3 ... 8 9 10 11 12 ... 42 43 44 הבא