רחוק מהבית רחוק מהלב

June 5th, 2007

– אזהרה! פוסט ארוך ומלא בתהיות בעלות משמעות מעטה לפניך, הכניסה על אחריות המשתמש בלבד –

כבר מזמן הבחנתי שאין מספיק שעות ביממה או ימים בשבוע.
ככל שאני מעמיס על עצמי יותר, אני עושה יותר. שזה נשמע לוגי והגיוני, אבל זה פועל באופן אקספוננציאלי.
מאחר וכשיש זמן פנוי, עושים הכל בנחת, וכשעושים דברים בנחת, אז לא מספיקים אותם למרות שיש לכאורה המון זמן.
כשהיומן מלא, ומתפנה שעה ביום שלישי בין שבע לשמונה, וכל מה שבא לי לעשות בשעה הזו הוא לשחק במחשב, או לישון, או לקרוא קומיקס – אני עושה את זה, כי זה מתוכנן לשעה הזו. דברים לא נמרחים, כי אין הזדמנות למרוח אותם.
אבל מה? מטלות בעלות תיעדוף נמוך, נדחות עד להעשותן קריטיות.
דברים כמו סדר וניקיון למשל.
שזו בעיה ידועה.
הבעיה הפחות נפוצה שהחלה להטריד אותי היא הזמן המוקדש למשפחה שלי. לבית שהשארתי בצפון.
מצד אחד, בהחלט הגיע הזמן לשלב העצמאות בחיי. לא נראה לי שזה יהיה לא בריא "לעזוב את הקן"
עולה השאלה, כמה התרחקות היא בגדר הבסדר?
לחזור הביתה כל סופ"ש?
כל שניים?
בחגים?
רק קשר טלפוני?
ניתוק מוחלט?
התשובה הפשוטה והמתבקשת היא בטח משהו בסגנון – מה שמרגיש נכון.
כמו הרבה שאלות בחיי, התשובה הזו לא מתאימה לי. החשיבה הלוגית שלי מערפלת כל תחושת רגש על מנת שאוכל לקבוע בוודאות מה מרגיש נכון.
אין מה לעשות, המשפחה צריכה לקבל דירוג ביומן כמו כל מטלה אחרת.
לפני כמה ימים העירו לי שזה לא בסדר שאני לא מוצא זמן למשפחה, שאפילו ההורים שלי עם הלחץ שיש עליהם מצליחים למצוא יותר זמן ממני.
היה לי קשה לשמוע את זה, למעשה זה הטריגר לפוסט הזה, לחיטוט בנושא והנסיון להבין מה עמדתי בו.
המחשבות שלי בתגובה היו כאלו:
הם הורים. הם חייבים למצוא זמן לילדים שלהם. אני לא צריך למצוא זמן, אני צריך לדאוג לעצמי – זו דרכו של עולם.
ואז תחושת חרטה על המחשבה, זה לא יפה לחשוב ככה, הם הורים ומשפחה ואני אוהב אותם, אז אני אמור לרצות לבלות איתם.
בכלל אני שונא את ההתייחסות לכך שלהם יש דברים יותר חשובים. לדעתי זה בכלל לא רלוונטי אם זה נכון, לא צריך להשוות בכלל, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
אני מאוד חושש שהאמירות שלי כאן עלולות לפגוע או להעציב מישהו מהמשפחה שלי. אני מקווה שלא, אבל אני כותב את מה שיש לי בראש למרות הכל. בסופו של דבר זה לא בא לפגוע, ואני לא יכול לחשוב רק על רגשות של אחרים כי זו מחשבה משתקת. מקווה לטוב.
אז כמו שאמרתי, אני מתכנן את החיים שלי ברמת דיוק של שעות.
כשאני חוזר לסופ"ש של יומיים\שלושה בבית זה המון שעות שהייתי יכול לנצל על ללכת לים, לפגוש חברים שלא ראיתי חודשים, להכיר את תל אביב, לעבוד על קריירת המשחק שלי, לצאת לבלות ועוד מליון ואחד דברים. אבל אני, שכיום מנצל את הזמן שלי באופן מאוד מתוכנן ומודע, בוחר לבלות את סופי השבוע בבית, שאני עדיין קורא לו "ה"בית.
אפילו מחשב לא רציתי שיהיה לי בבית, מאחר ואני בוחר לבלות את הזמן הזה עם המשפחה, ולא בהתעסקות עם הפיתוי הבא שיגיע.
אבל מה?
לפעמים אני מרגיש שלמשפחה אין זמן להקדיש לי, לנו.
יש חוגים ויש קניות, יש סידורים ויש חברים והכל נופל במשבצת הקטנה שנקראת סוף שבוע.
אין ספק שהמשבצת הזו לא מנוצלת כראוי עבור זמן איכות משפחתי.
אני לא זוכר מתי כן היה לנו זמן איכות משפחתי ראוי לשמו.
מתי ישבנו כולנו יחד וחלקנו חוויות, או בילינו יחד, כשכולם במאה אחוז אחד עם השני.
אני כן זוכר יותר מפעם אחת שעברה לי בראש המחשבה – איזה מזל שאני חוזר למרכז ביום ראשון.
וזה לא שאני כל הזמן סובל בצפון, וזה לא שלא יוצא לי לבלות זמן איכות עם כל אחד מבני משפחתי בנפרד, אבל זה דורש הרבה כוחות, ודורש הרבה הקרבה.
הפעם היחידה שבה נשארתי סופ"ש במרכז לצרכי בילוי הייתה לפני ארבע ומשהו שנים, לכבוד יום הולדת של ידידה.
חברים אמרו לי שבית זה המקום שאליו אתה חוזר בסוף שבוע, או שבית זה המקום שבו אתה עושה את הכביסה שלך, וחלק אמרו בפירוש – מה נסגר איתך?! אתה אף פעם לא במרכז!
אנחנו נפגשים כל המשפחה המורחבת אצל הסבתא פעם בשבוע, ופתאום אני חושב, אולי זה גם מה שאנחנו צריכים לעשות במשפחה המצומצמת.
שני מפגשים בסופ"ש יהיו דרישה פחות גדולה עבורי, ובנוסף, מפגש משפחתי בשעה נתונה שכולם מתפנים אליו בטח גם יהיה הרבה יותר אפקטיבי.
יותר שיחות מרחוק גם יכולות לעזור.
אם פעם חשבתי שלא יתאים לי לחיות במרכז, הרי שהיום אני חושב שלחיות בכל מקום אחר יקרע ממני חלק.

קצת חדשות בלוג

May 26th, 2007

אז ככה:
* הוספתי אופציה לפרסם פוסטים דרך המייל (עכשיו אני בודק אותה)
* הוספתי סקר מימין (תמלאו, זה חשוב 🙂
* הוספתי RSS FEED, אבל אני לא מצליח להיפטר מהדיפולטי
* הוספתי אתר מראה באנגלית ונטשתי אותו   deathsmurf.blogspot.com
* קצת שינויי תצוגה ועברית

ובעיות שיש:
* מסתבר שהפונקציה של מנוי במייל לא מושלמת
* אני עדיין לא יודע איך לתקן פוסטים בלי שהם יקפצו להיות ראשונים (ולצערי יש מה לתקן)

חלום לו היה לי

May 22nd, 2007

אם אני רוצה ואם אני לא רוצה, מקצוע רכשתי, אני מתכנת מחשבים.
לטוב ולרע (בעיקר לטוב, אבל יש גם רע), כסף יש בבית, אני כנראה לעולם לא ארעב ללחם, גם אם אבחר להיות בטלן.
חששות מקצועיות קיומיות נלקחו ממני.
אם כך, כל מה שנשאר לי לעשות עכשיו הוא לרדוף אחרי החלום שלי.
אז זהו, שאני צריך למצוא אחד.
יש לי חלל ריק בנשמה שמחפש מילוי.
האם עלי לעסוק במחשבים? אני נהנה מהאתגר (כשיש) וזה תחום עם פוטנציאל להרבה כסף.
האם עלי ללכת לתחום האקדמאי? כנראה יותר אתגר, יותר לימודים, פחות כסף.
האם עלי ללכת לתיאטרון? אין התרגשות כמו לעמוד על במה! אבל נדרשים המון מאבקי כוחות, שזה ממש לא בשבילי. וכנראה מעט מאוד אתגר אינטלקטואלי…
האם כדאי להיות סופר? כמעט בלי משכורת בכלל… לשבת בבית כל הזמן, עם סכנה להעשות בטלן.

אם רק היה משהו בוער בנפשי לרדוף אחריו! אני מספיק בטוח בעצמי להאמין שיש לי את היכולת להצליח בכל כיוון שאבחר, ויש לי מספיק רשת בטחון למקרה שאפול. עכשיו אני רק צריך חלום שיניע אותי. אבל אין לי כזה.
אני נהנה מכל הדברים שציינתי ועוד, אבל שום דבר לא מרטיט את איברי, לא מבעיר בי את התשוקה. האם עוד לא מצאתי את התחום בשבילי? הדבר שבשבילו אני אהיה מוכן לאבד הכל?

לצד מחשבות מעט קודרות אלו, אני חייב לציין – התגובה של אנונימית ל"ניסויים פלוס" עשתה לי את היום! אומנם חבל לי שהיצירה שלי טכנית ולא רגשית, אבל ככה היא וככה אני.
שמח לגלות שעבור אנשים אחרים היא יכולה להיות שונה מאשר היא בשבילי.
להיות "רב-אמן של לספק את הקהל"? נשמע קצת רע, ובכל זאת, זה סוג של חלום בשבילי – פרסום.
זה משהו שאני אהיה מוכן לרדת לשפל חיי על מנת להשיג.
אולי שווה לבחון את הסוגיה הזו.

בכל אופן, אם למישהו יש חלום ספייר, רצוי אחד שמשלב טכנולוגיה עם משחק ויצירתיות, אשמח לקבל!

מעט על עלפים

May 11th, 2007


מי לא מכיר את העלפים?
אותו גזע נהדר שעולם הפנטזיה מרבה להתהדר בו.
אבל מכל הדברים שאי פעם נכתבו על אותו עם סגולה, ציטוט אחד נחקק בראשי.
מטאפורה מופלאה וצבעונית אשר מתארת בבהירות את כל מהותם.
וכך הוא הולך:

עם נפלא, העלפים. הוא נראה דק, אבל הוא חזק; ורך כמו חלב כשאתה נוגע בו. כשמקפלים אותו הוא נדחס, והוא קל באופן יוצא מן הכלל. אנשים נפלאים, אין מה להגיד!

קצר וקולע.

עכשיו מבחן.
מאיפה לקוח הציטוט?
מי אמר למי ובאיזה הקשר?
ומה משמעות המטאפורה?

מי שיענה נכונה על כל השאלות יקבל עשר נקודות
(השאלה השנייה היא של ארבע נקודות)
בהצלחה!

החיפוש ארך 0.038 שניות

April 29th, 2007

אין ספק שגוגל שינתה את פני עולם האינטרנט.
אם קודם היינו צריכים לחכות דקות לתוצאות חיפוש, ולחפש בין מאות תוצאות לא רלוונטיות את המידע החיוני לנו, הרי שעכשיו חיינו נהפכו קלים בהרבה.
התוצאות הטובות ביותר נמצאות לרוב בעמודים הראשונים, הממשק נוח, נגיש וקל ויש מיפוי רחב ביותר של הרשת.
אין ספק שמגיע להם כל הכבוד.
מה גם, שאני בכלל אוהב את האווירה הקלילה שהם משדרים.
אווירה של: אם זה חיוני למה לא לעשות את זה… ובעצם, גם אם זה לא כזה חיוני, אבל סתם כיף, יאללה – בואו נכתוב קוד
למרות שבזמן האחרון מתחילה לנשוב רוח של – אנחנו הופכים לענקים, נשתלט על האינטרנט ואז – העולם!! (וה הא הא)

ועכשיו, לנקודת ביקרות קטנטנה על ענק החיפושים…
מעל כל תוצאת חיפוש מופיעה שורה בסגנון הזה
מציג תוצאות 1-10 מתוך 515,320,000 (החיפוש ארך 0.23 שניות)
החלק הראשון הוא אינפורמטיבי, ומתאר איפה אנחנו נמצאים בין תוצאות החיפוש
החלק האמצעי אף הוא אינפורמטיבי, ומציג את מספר התוצאות, כאשר מספר קטן מדי עלול להצביע על שגיאת כתיב, מספר גדול מדי מאפשר הוספת פרמטרי חיפוש וכדומה
(לפעמים אני חושב שכשיש הרבה תוצאות, הם מכפילים את מספר התוצאות למספר אסטרונומי, הרי גם ככה אף אחד לא באמת יעבור על כל התוצאות, אז למה לא להשוויץ?)
החלק השלישי של ההודעה הוא התמוה בעיני.
הלא אני שמבצע את החיפוש, רואה שלוקח לתוצאות בין שניות בודדות לדקותיים עד שהוא חוזר
(תלוי במחשב ובחיבור בעיקר)
ואין בי שמץ של ספק שהתוצאות לא הגיעו תוך פחות משניה.
כמובן שהמספר המוצג כנראה לא מראה את משך הזמן עד שהתוצאות חזרו אלי, אלא רק משך זמן חלקי של התהליך. משהו בסגנון: הזמן שלקח לתוכנת החיפוש שלנו למצוא מאה תוצאות חיפוש במאגרים שלנו מהרגע שהמרנו את בקשת החיפוש שלך לדרישה שהיא תוכל להבין הוא 0.23 שניות, אבל משך הזמן הנותר הוא זניח, ובכל מקרה הוא כבר באשמתך ולא באחריותנו.
וזו אמירה שאני מוצא מעט בעייתית.
חיפוש מהיר מבחינתי נמדד בנקודת הקצה. לא משנה כמה גאוני אלגוריתם החיפוש שלהם אם לוקח לי דקה וחצי לראות תוצאות.
הרי דף קל לטעינה וללא דפים קופצים הוא אמצעי שהם משתמשים בו על מנת להגביר את יעילות החיפוש, כלומר הם לוקחים בחשבון עוד גורמים פרט לאלגוריתם החיפוש שלהם.
מאחר ואני יוצא מנקודת הנחה שהאמירה הזו לא באה להרגיז אותי, ולצחוק על חיבור האינטרנט הגרוע שלי, אני מצליח רק להסיק שהיא באה להגיד – יש לנו אלגוריתם חיפוש נפלא.
כנראה ששורה כזו לא נראית טוב:
מציג תוצאות 1-10 מתוך 515,320,000 (יש לנו אחלה של מנוע חיפוש)
בכל אופן, אין ספק שזו פיסת מידע בלתי רלוונטית לחלוטין.
ולפעמים אני מרגיש שהמטרה שלה היא להשפיע על תודעת הגולש לחשוב כמה מהיר החיפוש של גוגל…
"היי, יש תוצאות. מה?! רק מאית השנייה?!"

נו מילא, הם עשו מספיק טוב בשביל שאני אסלח להם על קצת לקיחת קרדיט ושטיפת מח.

עמוד: הקודם 1 2 3 ... 36 37 38 39 40 41 42 43 44 הבא