לקראת חודש הגאווה המתקרב, רציתי לשתף את מחשבותי בנושא הקרוב לליבי.

מפריע לי בשיח על הזכויות שהקהילה הגאה נאבקת עליהן, שתמיד עולה הנושא של נישואים גאים.
כשיש בקהילה מקרים של התאבדויות, של אלו שנזרקו מהבית, של מקרי אלימות כלפי בנות הקהילה ושל חוסר תמיכה משירותי הבריאות – הנקודה של נישואים גאים מרגישה לי פחות חשובה, בוודאי שאינה צריכה להיות הנושא הראשון ולפעמים היחיד שבא לידי ביטוי בשיח על זכויות הקהילה הגאה.

הבעיה החמורה ביותר בתמיכה בנישואים גאים, היא נקודת ההנחה שלמדינה יש את ההצדקה והסמכות לקבוע מה הוא מבנה המשפחה הראוי. גם בלעדיה אפשר לארגן מסיבה, לשתף עם הקרובים את הקפיצה בשלב בזוגיות, אפשר לארגן הסכמי ממון והכי חשוב – אפשר באמת ובתמים לאהוב. למה בעצם שנרצה להוסיף לעניין הזה את החותמת של המדינה? למה שנרצה שהיא תגיד לנו עם מי להתחתן ומתי להתגרש? ומי קבע שהורים בזוגיות זקוקים ליותר הטבות ממשפחות חד הוריות?

במקרה וההצעה הזו תעבור, אלו מהקהילה הגאה שינשאו בארץ יעשו זאת כשבינתיים חל איסור לנישואים בין דתות שונות, חל איסור על נישואים פוליאמוריים ובוודאי חלים איסורים נוספים שלא חשבתי עליהם. הפתרון הוא להעביר את ההכרה בקשר מהמדינה לציבור. לבטל את הכרת המדינה בנישואים.

והנקודה ששמרתי לסוף, כי היא הכי כואבת והכי מעוררת אנטגוניזם, המאבק לנישואים גאים הוא מאבק של הומואים ולסביות ממעמד סוציואקונומי בינוני ומעלה. הוא לא מאבק של הקהילה הגאה. כואב לי לראות שקבוצות פריווילגיות (שׁאני משתייך אליהן) משתלטות על השיח ומשתיקות מאבקים חשובים של קבוצות מוחלשות.

יאיר לפיד הוציא דף שאמור לתת מענה על שאלות בנוגע לתקציב: כל מה שרציתם לשאול
הדף לא באמת נותן מענה בעיני, וגם אם הוא היה נותן – לשמוע את כותב התקציב מסביר למה התקציב טוב, יוצר בעית אמינות.

למזלנו יריבתו הפוליטית, שלי יחימוביץ, בנתה עבורנו את הגרף הבא:

הגרף מעוניין להציג כמה מהנטו הכנסה (כולל מיסים קצבאות ותמיכות) משק בית מאבד לאחר השינויים.

היא אף הגדילה לעשות וצרפה את הקובץ שבעזרתו יצרה את הגרף הכולל את הנתונים וההנחות

אני מאוד מעריך את אופן ההתנהלות, הוא מאפשר בדיקה קפדנית של הנתונים, הבנתם והבעת ביקורת.
אני מאוד מקווה שמידע נוסף בעתיד יוצג באופן דומה.

ועכשיו לביקורת.
קודם כל, ככל שאני מבין את הגרף – יש בו הנחה שקצבאות הילדים מבוטלות. ככל שאני יודע קצבאות הילדים מצטמצמות לכ140 שקלים לילד (Forbes)
לאחר החלפת החישוב קיבלתי את הגרף הבא


החישוב החדש

בגיליון 2, החלפתי את ההפסד מקצבת הילדים, בהפרש בינו ובין 140 שקלים. כלומר
35 <- 175 123 <- 263 155 <- 295 319 <- 459 142 <- 282[/spoiler]
ניתן לראות שהגרף דומה, אך הנטל נמוך יותר.

גרף נוסף שחשבתי שיהיה מעניין לייצר הוא לבדוק מה הנטו הכנסה כולל מיסים קצבאות ותמיכות ביחס להכנסה ברוטו לאחר גזרות לפיד (על סמך המידע באותו הקובץ):

הגרף מציג תמונה פחות עגומה, שנותנת יותר תחושה של צדק.

והנה אותו הגרף מלפני השינויים

אז מצד אחד, כן, הרפורמה פוגעת בעיקר בעשירון התחתון
מצד שני הפחתת קצבאות הילדים מלווה בהבטחת מזון לילדים, לפחות לפי עדי קול, ובתקווה תעודד אנשים פחות להסתמך על קצבאות הילדים ולהכנס לשוק העבודה. שוב מהצד הראשון – האם יש בכלל דרישה בשוק העבודה? איך מייצרים כזו?

צריך להעריך מאוד את העבודה ששלי עשתה עבורנו. היא מאפשרת לנו בקלות לבדוק את המצב מזוויות שונות, ולשנות הנחות שאיננו מסכימים איתן.
נראה שנבחרו פה הנחות מוטות, אבל וזה אבל גדול, היא נתנה לנו את הכלים להבחין בזה ולבקר את זה. זאת עלינו לדרוש מכל מי שנותן לנו מידע.

עוד נקודות שחשוב להתייחס אליהן:
הגרף לא מציג את ההשפעה של המיסוי על מוצרי היוקרה, וביטול נקודות זיכוי מס לסטודנטים. זה כתוב במפורש בגרף המקורי.
הגרף מניח חוסר שינוי בהרגלי צריכה.

אם מישהו עשה ניתוח מוצלח יותר אשמח לפרסם לינקים, ואשמח לשמוע הערות על הניתוח שלי.

לקראת הבחירות הקרבות, ניתן למצוא באינטרנטים הרבה מאמרים על הצבעה כנה או הצבעה אסטרטגית.

הצבעה כנה היא הצבעה למפלגה שהכי מאמינים בה.
הדוגמא הכי נפוצה להצבעה אסטרטגית, ואליה אתיחס בהמשך, היא הבחירה להצביע למפלגה גדולה יותר מהמפלגה שמאמינים בה בגלל החשש שהמפלגה שמאמינים בה לא תכנס לכנסת.

המסקנה שלי היא שהבחירה העדיפה היא הצבעה כנה:
1. ההשפעה:
קראתי (אם כי לא אימתתי) שבשיטת הבחירות בארץ יכולת ההשפעה על מפלגות קטנות, משמעותית יותר מיכולת ההשפעה על מפלגות גדולות. כלומר – כמות קולות שתעלה בשני מנדטים מפלגה קטנה, תעלה רק במנדט אחד מפלגה גדולה.
ובנושא אחוז החסימה – נסתכל רגע על 1000 אנשים שיעברו בדיוק את אותו תהליך שאתם הקוראים עוברים בדרך להחלטה (לכל אחד מאיתנו יש יותר מ1000 כאלו). אתם מתלבטים בין להצביע למפלגת הלב שאולי לא תעבור את אחוז החסימה לבין מפלגת השכל שאתם פחות מזדהים איתה אבל חשוב לכם להשפיע: אם האלף האלו אכן יצביע למפלגת השכל, במקרה הטוב ביותר בזכותכם מפלגת השכל תקבל עוד מנדט. לעומת זאת, אם תצביעו למפלגת הלב, במקרה הטוב ביותר – בזכותכם המפלגה תכנס לכנסת, מה שאומר שנתתם שלושה מנדטים למפלגה שאתם יותר קרובים לעמדות שלה.
2. בזבוז הקול:
אם דיברנו על המצב הטוב ביותר, בואו נדבר על המצב הגרוע ביותר.
בואו נודה בזה, יש אנשים לא איכותיים שמצליחים להכנס לכנסת. קיימת מחשבה שאם הקול שלך נמצא במפלגה שלא נכנסה לכנסת אז הקול שלך בוזבז כשהיה אפשר לנצל אותו בשביל למנוע כניסה של אחד מאותם גורמים עוינים.
למעשה, גם כשהקול שלך הולך למפלגות הקטנות (לעומת פתק לבן) הוא משפיע בזירה הפוליטית. כדי להכנס לכנסת צריך להשיג אחוז מסויים מהקולות, גם אם המפלגה שלך לא נכנסה, הקול שלך נספר לצורך החישוב הזה ואולי בזכותך תמנע כניסה של מפלגות קטנות ובעייתיות.
ככלל אצבע (כך קראתי ולא אימתתי) ההצבעה שלך עוזרת למפלגה שלך כנגד 60 מצביעים אחרים.
3. תחושה אישית:
מאוד פשוט – יותר נעים להצביע למפלגה שיותר מאמינים בה.
גם אחר כך, כשנשבור את הראש מול הטלוויזיה עם השאלה למה הנציגים שלנו מתנהגים באופן כה נורא, עדיפה בעיני התחושה שהצבעתי במשהו שאני מאמין בו ולא הצליח, על פני התחושה שוויתרתי על מה שרציתי ובנוסף זה לא הצליח.
4. הטווח הרחוק:
גם אם ההשפעה המיידית על השלטון אינה כפי שהייתם רוצים (וכשהקול שלך הוא אחד מאלפים, אף אחד לא משפיע כפי שהוא היה רוצה) יש משמעות להליך הבחירה.
אם מפלגות ידעו שהשיקול העיקרי של הבוחרים הוא להצביע למפלגה שהם מאמינים בה, של אנשים שעושים למען המדינה ועומדים במילה שלהם, אז יפעלו לכיוון הזה – ולכולנו תהיה דמוקרטיה נעימה יותר.

* עבור הבלתי משוכנעים – אני יודע שרבים האנשים התומכים בהצבעה אסטרטגית, למרות הטיעונים שהבאתי פה. אני מבקש שלא תפעילו לחץ על אנשים להצביע באופן אסטרטגי, כי התוצאה הנפוצה כשמשכנעים אנשים שהצבעה למפלגה שהם מאמינים בה היא חסרת ערך, זה שהם לא יצביעו.

כנסת פתוחה – “אנו סורקים את אתר הכנסת ומקורות מידע רשמיים ובאמצעות אלגוריתמים חישוביים וצוות עורכים מסור, מסדרים ומארגנים את המידע לנוחות המשתמש”

כחול – “כחול מביא לגולש מידע עדכני אודות התבטאויות בנושאים מגוונים כפי שהושמעו מפי דובריהם וכפי שהובאו לציטוט באמצעי התקשורת השונים”

המכון הישראלי לדמוקרטיה – מכיל אוסף רחב של מאמרים, מחקרים ונתונים

מעקב: ד”וח ועדת טרכטנברג – “להנגיש לציבור את דו”חות מבקר המדינה וועדות הממשלה* בצורה אינטראקטיבית ומעניינת”
* ומעקב אחר יישום המסקנות

המשמר החברתי – “לדאוג לנוכחות אזרחית רציפה ועיקשת בכנסת”

PolitiWatch – תחקירים על אמירות פוליטיות

התקציב הפתוח – כלי להצגת נתונים על תקציב המדינה

אם מישהו מעוניין לתרום כסף או זמן לפרוייקט:

ולסיום חידה בשביל לעודד אתכם להכיר את אחד הכלים – למה ניתן למצוא באתר של כנסת פתוחה הבדלים כל כך משמעותיים בשני מדדים לכאורה דומים שמתייחסים לאיכות הסביבה:
רציונליות סביבתית
סביבה ופיתוח

יותר קשה להיות טבעוני בארה”ב
אני מציע לנוסעים לקחת אוכל מהארץ. יש לנו דברים נפלאים וטבעונים שנשמרים היטב וניתנים להכנה בקלות
(כבר יותר משנה שאני מתכנן לעשות פוסט על מתכונים לטבעוני העצלן, יום אחד זה יבוא)

בארה”ב קשה למצוא מנה שלא הוסיפו לה בשר או גבינה או את שניהם, גם במסעדות וגם בסופר, אפילו בחבילות של ירקות קפואים יש גבינה.
יש מסעדות טבעוניות וטבעוניות פרינדלי, אבל צריך לעשות חיפוש (לעומת בארץ, שכמעט בכל מסעדה יש מנות טבעוניות כיום) וצריך לזכור שלאוכל שנראה מוכר עשוי להיות טעם שונה.
אחרי שגיליתי שהאגוזים בסלט הנורמאלי היחיד שמצאתי הם בעצם חזיר, הבנתי שכדאי לעשות קניות

עכשיו אני יכול אפילו לארח

עמוד: הקודם 1 2 3 ... 6 7 8 9 10 ... 42 43 44 הבא