ספר ערפדים ישראלי

הפרוייקט הבא נפלא בעיני:

בעולם בו לסופרים קשה להרוויח כסף, או אפילו להחזיר את ההוצאות על הספרים שלהם, נחמד שקמה אופציה לקבל “משכורת” תמורת הכתיבה על ידי תורמים. ובצד השני התורמים זוכים לקנות ספר במחיר שפוי ולהעביר את הכסף ישירות לסופר.
בסופו של דבר – כולנו מרוויחים.
הלוואי שנראה תהליכים כאלו ממשיכים ומתחזקים.

שנה טובה

שנה טובה לכולם!
כמו כל שנה, גם השנה יש לי מיליון דברים שהייתי רוצה לעשות.
החלטתי להתמקד בשלושה, אלו בהחלט משימות ברות ביצוע, אז אני מאחל לעצמי לבצע אותן.

  1. לחזק קשר עם חברים קרובים. יש לי נטייה בלוח הזמנים הבדר”כ עמוס שלי, לשים את המטלה הזו בתיעדוף לא מספיק גבוה ולעולם לא להגיע אליה, השנה אנסה לשנות את זה. (חברים, אתם מוזמנים לעזור לי להגשים את זה)
  2. לנצל זמן “מת” לשמיעת הרצאות. במקום לראות סדרות מטופשות שאני אפילו לא נהנה מהן, יש שפע של קורסים מרתקים באינטרנט שאפשר לשמוע בזמנים כמו שטיפת כלים, נקיון, בישול וכדומה.
  3. ללמוד לרכב על אופניים. גם סביבתי, גם בריאותי וגם הגיע הזמן כבר.

 


תמונות נוספות

ולכם אאחל שתהיה שנה של הגשמת מטרות.

אני חילוני על סף האתאיסט. על פי תפיסת העולם שלי – בעולם אידאלי לא יהיו דתיים משום סוג של שום דת.
אף על פי כן, אני מודע לכך שהתנגדות לדת קרובה להתנגדות לדתיים ובקלות יכולה לעבור את הגבול לעבר שנאת דתיים. בכל מצב של דעה שמתנגדים לה, חשוב לבחון שלא עושים את המעבר הזה.

לצערי אני מרגיש שיש אוכלוסיות שאנחנו מרשים לעצמנו לשנוא די בקלות, ויותר מדי כאלו. אחת מהן היא קבוצת העשירים. שנאת עשירים, אני חושש, מקבלת לגיטימציה אפילו מקבוצות שחורטות את הסבלנות על דגלן.

את הדוגמה על דתיים נתתי כמטפורה – אין רע באמונה שבעולם אידאלי אין עשירים, בהתנגדות לכסף או בפעולה נגד הבדלי מעמדות. הבעיות מתחילות כאשר נותנים ביטוי לשנאה. איך זה בא לידי ביטוי?
זה בא לידי ביטוי כשפורץ נותן לעצמו צידוק מוסרי לגנוב מעשירים.
זה בא לידי ביטוי כשהתקשורת מגבה את הצידוק המוסרי הזה.
זה בא לידי ביטוי בעיקום האף של השוטר שבא לבדוק את הפריצה.
זה בא לידי ביטוי ביחס, בשיח ובתפיסה החברתית סביבנו.
זה בא לידי ביטוי כשבמקום לגנות את העשירים שמבצעים מעשים מושחתים, מגנים את היות העשירים מושחתים (מה שנקרא הכללה)
זה בא לידי ביטוי כשבהפגנות לצדק חברתי צועקים בשנאה: “ביבי טוב לעשירים”
כאילו שיש מישהו שזה רע לפעול לטובתו. אם הבעיה היא שביבי רע לעניים, אז בבקשה – תצעקו את זה.

כשאני מביע את עמדתי כלפי עשירופוב פוטנציאלי, אני מזהה את הניואנסים שחוזרים אצל כל הומופוב, גזען או שונא אדם באשר הוא, שבדרך כלל גם מגיבים באופן דומה: זה לא שאני שונא עשירים, יש לי אפילו ידיד עשיר שהוא בכלל לא כזה גרוע.
או לחילופין: אם כל כך קשה להם, אז שיפסיקו להיות עשירים.

אז נכון, לא מדובר פה בקבוצה מוחלשת. אבל פגיעה היא פגיעה באשר היא פגיעה, ושנאה היא שנאה באשר היא שנאה. בסופו של יום, כמו קבוצות אחרות בסיכון, גם כשעשיר הולך ברחוב עם סממנים ברורים להיותו עשיר הוא מציב בסכנה את רכושו וגופו.
כולם שונאים לפעמים. אני מאמין ששנאה היא מצב לא בריא שצומח ממנו רק רע. אני ממליץ להציב לעצמנו מראה ולחפש באילו כיוונים השנאה שלנו יוצאת.

חוק קש"ב – אלטרנטיבה לחוק טל

היום ביבי העלה בפייסבוק את העקרונות שינחו את ההתמודדות עם הגיוס:
1. חלוקה שווה יותר של הנטל.
2. יישום הדרגתי.
3. שילוב יהודים וערבים.
4. המנעות מהצבת קבוצה אחת כנגד אחרת.

להלן הציטוט המלא:

לפני שבועיים שאול מופז ואנוכי הודענו על הקמת ממשלת האחדות הלאומית הרחבה. הסעיף הראשון בהסכם האחדות היה להביא חלופה לחוק טל.

היום התחלנו בדיונים שבסופם נחוקק חוק חדש לקידום השוויון בנטל, חוק קש”ב. בשבועות הקרובים חברי הוועדה יפגשו כדי להביא פתרון צודק יותר לחברה הישראלית. בשם כולנו, בשם אזרחי ישראל, אני מאחל בהצלחה.

Two weeks ago, Shaul Mofaz and I have announced the formation of a broad-based national unity government. The first article in the unity agreement was to present an alternative to the “Tal Legislation” bill

I believe we should be guided by four main principals: A more equal sharing of the burden, gradual implementation, inclusion of both Jews and Arabs, and avoidance from pitting one group against the other. Today we began the deliberations, at which end we will legislate the new “promotion of equality in load-sharing” bill. In the upcoming weeks, committee members will meet in order to present a more just solution to the Israeli society. In the name of all of us, and of all Israeli citizens, I wish them great success.

דווקא החלק באנגלית הוא המעניין, ואני תוהה אם התכנים הללו הם באנגלית בלבד כדי להנגיש אותם לפחות אנשים ולמנוע ביקורת.

אם נתעלם מזה שהוא מאחל לעצמו בהצלחה בשם אזרחי ישראל, העקרונות שהוא מציב נראים מוצלחים.
הנקודה של שילוב ערבים בצבא היא נקודה שחסרה בעיני בשיח אודות אי-גיוס בצה”ל.
הרצון לפעול ברגישות שזוכה לקבל שני סעיפים שונים (2,4) הוא נהדר.
בקיצור, נהייתי סקרן לראות מה ייצא מכל זה, אולי אפילו אהיה מרוצה.

ולנושא קצת אחר, אדם קרוב אלי הציע להתנות את זכות הבחירה בגיוס.
זו מחשבה מעניינת שיש עמה כמה בעיות:
1. יש סרבני מצפון שמוכנים לשבת בכלא כחלק ממאבקם על פני המדינה, לא יהיה הוגן לשלול מהם זכות בחירה.
2. אומנם זה מאפשר לאנשים לוותר על זכות וחובה בסיסיים, אך בפועל זה יצור סטטוס של אזרח סוג ב’ ואין להתעלם מההשלכות החברתיות של סטטוס כזה.
3. גם ככה הצבא מתמודד עם כוח אדם מיותר, זה ייאלץ אותו למצוא לכל אדם דרך להשתלב במסגרת, כי לא תהיה לו את הסמכות לקבוע למי מגיעה זכות בחירה.
4. זה נותן תחושה של הכתבה של מה היא “אזרחות נכונה”

ולמה אני טורח ומדבר על החסרונות של שיטה שלא משתמשים בה ולא מדברים על להשתמש בה? כי אני מאמין שיש בה גם חיובי.
במקום ההצעה שהזכרתי הייתי מציע לאפשר מסלול חלופי, מעבר למסלולים הקיימים כיום – והוא לוותר על השירות ועל זכות ההצבעה כמקשה אחת.
ההבדל הוא פעוט, במקום לכפות על אנשים לוותר על זכות ההצבעה, מציעים להם את האופציה, בנוסף לאופציות הקימות.
הייתרונות הם כאלו:
1. לאנשים שמגיעים לחרדות במידה שגורמת להם להשתין בחדר של קצין בריאות הנפש, תהיה אופציה מכובדת יותר.
2. אנשים שיבחרו בשיטה זו, לא יהיו אזחרים סוג ב’ כי הסטטוס לא נכפה עליהם, הם בחרו בו ויכולים להצדיק את בחירתם.
3. לצבא תשאר האופציה לסנן אנשים משורותיו (בלי לשלול מהם זכות הצבעה)
4. לאנשים שאינם רואים כלגיטימיים את מוסדות המדינה, ניתנת אופציה נוחה להמנע ממגע עם חלק מהם, שזו היתה המטרה של הרעיון מלכתחילה.

ההיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית כפי שהיא מוצגת על ידי שירים מוכרים שנכתבו בהפרש של 20 שנה זה מזה

מהו הכיוון אליו אנו צועדים?

עמוד: הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 10 11 ... 42 43 44 הבא