Posts Tagged ‘Apologies’

האתר בעדכון

Wednesday, June 29th, 2011

אנא היו סבלנים בנוגע לתקלות בזמן הקרוב
אם כי אתם מוזמנים להודיע לי על בעיות

תגובה לביקורת

Sunday, April 3rd, 2011

כתבו עלי בבלוג בועט בבטן.
פעם ראשונה שאני רואה שמישהו חושב שהבלוג שלי שווה התייחסות, לא נורא שהיא שלילית.
🙂

למען האמת הייתי מופתע לקרוא את הפוסט שפרסמתי על פרשיית שי טובלי נגד תומר פרסיקו.
למה הייתי מופתע?
נלחמתי בצורה כמעט עיוורת לצד חופש הביטוי, כשאני יודע טוב מאוד על קיומם של ניצול ציני ולא רלוונטי של חופש הביטוי בטוקבקים, ובעיתונות.
אחת הבעיות הגדולות של חופש הביטוי היא שלמרות שצריך לשים לו גבולות, אין גוף אובייקטיבי מספיק שיוכל לקבוע אותם.

אבל במיוחד הופתעתי לראות שכתבתי: “בעיני זה אפילו לא משנה אם התביעה צודקת”
ברור שזה משנה אם התביעה צודקת.
האינטרנט היום הופך לאלטרנטיבה מאוד חזקה לתקשורת ונותן זוויות מבט חדשות, פחות רודפות רייטינג (או לפחות רודפות רייטינג באופן אחר)
אני אוהב את הפורום הזה, אני אוהב את היכולת הזו לראות מידע לא מסונן (או מסונן אחרת) ואני מפחד שזה ייפסק.
בנוסף, כבלוגר אני רוצה להרגיש חופשי לומר את מה שיש לי בלב, בלי להיות נתון לסחטנות.
ובלי לגעת ספציפית במקרה המדובר, חד משמעית אנשים מנצלים את העובדה שמשפט זה יקר לא משנה באיזה צד אתה, ככלי למימוש רצונותיהם באופן בלתי לגיטימי.
משם הגיעה הקריאה שלי.

אבל צריך לזכור שהתהליך הזה, שבו האינטרנט נכנס תחת אור הזרקורים, אומר שאדם שפעם היה כותב לעצמו ולשלושה מחבריו, היום כותב לאלפים או עשרות אלפים.
(ובכל זאת, אני לא רואה את עצמי ככזה למשל)
אני עדיין מאמין בנכונות התמיכה שלי במקרה הספציפי ההוא, על אף הקריאה שלי לתמיכה עיוורת, אני כן טרחתי לקרוא מה יש לתומר לומר על שי, מה יש לאינטרנט לומר על שי ומה יש לאינטרנט לומר על תומר.

מצד שני, גם אני, ועל כך אני מתחרט, הצטרפתי לקולות האומרים שבמידה והוא ייצא אשם הם מוכנים לתרום סכום כסף בשביל לעזור לו להחזיר את הסכום לשי.
עשיתי את זה בגלל שנראה לי נכון לעזור לתומר בצעד האמיץ שהוא בוחר בו, על ידי כך שידע שיש מאחוריו גב כלכלי. כמו גם בגלל הצער שלי על מחשבה על אדם ללא כסף שנכנס לחוב גדול.
אך זו היתה בחירה שגויה. אם מערכת המשפט אחרי שהיא קיבלה לרשותה את כל המידע, אומרת שזה גזר הדין, אני מאמין בה.
אני לא אוהב את קריאת ה”הוא זכאי” ההמונית ללא תלות באמירת בתי המשפט.
פעלתי ללא מספיק מחשבה מראש.

ובכל זאת, האינטואיציה שלי התבררה כנכונה. כל עוד לוקחים את המילה של בית המשפט בנושא: סוף הסיפור

מאז שהבלוג הזה לקח כיוון קצת יותר פוליטי, אני מוצא את עצמי כל הזמן מתנצל.
איפשהו זה טוב, זה מראה שאני חושב ולומד.
לטובתי אומר שהוספתי את התגית: “נכתב בכעס” לכל דבר שנכתב מתוך רגש יותר מאשר מתוך מחשבה. ובאופן עיקבי אלו הפוסטים שלאחר מכן אני מתחרט על דברים שאמרתי או על הקיצוניות בה עמדתי מאחוריהם.

הבלוג נמצא עכשיו במשבר זהות: לפעמים הוא פוליטי, לפעמים הוא יומן אישי, ולפעמים הוא מתיימר להיות מדע פופולארי.
אין לי מושג מה ילד יום, אני יכול להבטיח שלפחות בפוסט הבא, אנטוש את הכיוון הפוליטי ואנסה שוב את כוחי בפוסט סמי-מדעי.

נ.ב – יצא פוסט הרבה יותר ארוך מהפוסט שגרר את הביקורת. קורה.

הסרת אחריות

Friday, January 21st, 2011

פה ושם, ובאופן הולך וגובר, יוצא לי לכתוב פוסט גדוש באמירה, ומלא ברגש.
לרוב אלו הפוסטים שאני לא אמהר לגבות את דברי בהם.
אלו פוסטים שגורמים לאנשים להתווכח איתי, ואני מקשיב, שומע ומפתח את התפיסה שלי כך שמהר מאוד מה שמופיע בהם לא משקף כבר אלא דעה שאחזתי בה בעבר.

לכן שתי בקשות לי אליכם:
1. אל תניחו שהכתוב מייצג את דעתי באופן מוצק וקבוע, להפך – ככל שהדברים נכתבו בלהט רב יותר, כך סביר יותר שהם אינם רלוונטיים.
2. אם אינכם מעורים בפוליטיקה, ונתקלתם בפוסט שלי – בבקשה אל תסתכלו עליו כמקור מידע יחיד. עשו כמוני וחפשו מקורות מידע נוספים להשוות אליהם, קחו מכל אחד מה שמתאים לכם ומתיישב עם ההגיון שלכם. כך אני משתדל לעשות, וכך אני מאמין שראוי כי כל אדם יעשה. אין אף מקור מידע אחד שיכול להיות מספק.

תודה

"אין לי זמן!"

Tuesday, August 21st, 2007


כך אמר הארנב הממהר לאליס כאשר נגלתה בפניו הגישה הפילוסופית המדהימה לפיה הזמן איננו קיים כלל וכלל אלא בדמיונם של אנשים.

וכך גם אני מרגיש בימים טרופים אלו, בהם אין טיפת אוויר לנשימה.
אפילו שורות אלו נכתבות על חשבון זמן יקר שהוקצב במקור ללימודים ועבודות.

לפני זמן רב, הבטחתי לעצמי כי לא אכתוב פוסט התנצלות. מאחר שהבלוג נכתב בשבילי ואני עושה בו מה שמתאים לי, התנצלות נראית לא במקום. ובכל זאת, נראה שזה בדיוק מה שאני עושה כרגע…

מה עשיתי עד עכשיו?
הופעת תאטרון
רענון נהיגה
לימודים
ארועים משפחתיים
ארועים צבאיים
ארועים אישיים

החיים לא רעים

אז אסיים ואומר שעדיין לא נטשתי את הבלוג.
אני מקווה שאם וכאשר זה יקרה בבוא היום, אדאג להודיע על כך מפורשות.
מקווה למצוא בקרוב זמן לחזור ולכתוב.

אתם יכולים לכתוב נושאים שהייתם מעוניינים שיעלו בבלוג, בתגובות או במייל, ואני אתחשב.

סליחה

Saturday, March 10th, 2007

החלטתי לפתוח בלוג

ולפני הכל, אני חייב להתנצל:
סליחה על הגופן הלא קריא.
סליחה על הבלאגן בעיצוב.
סליחה שאני אסתיר מכם מידע.
סליחה שאני אבזבז את זמנכם.
סליחה שאני לא מדייק באימרותי.
סליחה אם גרמתי למישהו להשתעמם.
סליחה אם הכעסתי מישהו.
סליחה אם פגעתי במישהו.
סליחה אם עברתי על החוק.
סליחה אם כתבתי “עם” במקום “אם”.
סליחה אם אני מסתבך יותר מדי.
סליחה אם גרמתי או אגרום מתישהו, במקום כלשהו, למישהו או למשהו, כאב, צער, נזק או כל דבר אחר בעל מהות שלילית.
סליחה אם הגזמתי.

לא התכוונתי, זו לא מטרתי, אני באמת מתנצל – אבל החלטתי לפתוח בלוג