Tagged: Conspiracy

היכונו לביאת הרובוטים

העברתי היום באייקון הרצאה על רובוטים
האירוע באייקון
תודה לכל מי שהגיע, היה כיף

גרסת רשת של המצגת

ביבליוגרפיה
The Onion – Are We Giving Robots Too Much Power?
Portal – This Is Aperture
Cats vs Roomba
Giant fire breathing baby
iDiots
Agent Smith Commercial
Mac vs PC
The Chubbchubbs
Sound of Cylons
Living Person: Niels Bohr: “Prediction is very difficult, especially if it’s about the future”
Living Person: Herbert Alexander Simon – Robot Predictions
Living Person: Asimov – Frankenstein complex, Laws of robotics
Story: R.U.R – a 1920 Czech science fiction play
Comics: XKCD
Comics: Saturday Morning Breakfast Cereal
Comics: Optipess
Episode: Dexter’s Lab – Hamhocks and Armlocks
Episode: Star Trek – Redemption part II
Episode: Futurama – Mother’s Day
TV Show: Black Mirror
TV Show: Real Humans (Äkta människor)
Movie: The Terminator
Movie: A.I. Artificial Intelligence
Movie: Short Circuit
Movie: The Matrix
Movie: Space Odyssey
Movie: I, Robot
Movie: Robocop
Movie: Wall-e
Movie: Transformers
Movie: App the movie
Chatbot: ELIZA
Chatbot: Cleverbot
Chatbot: Eugene Goostman
Chatbot: Bildgesmyth the dragon
Technology: Deep Blue Chess Computer
Technology: Unmanned aerial vehicle
Technology: Watson Jeopardy Computer
Technology: HBF – The human brain project
Technology: Google driverless car
Technology: Hiroshi Ishiguro – human looking robots
Technology: Nintendo R.O.B.
Technology: da Vinci Surgical System
Technology: Stuxnet
Technology: Self printing printer
Technology: Reading Brain Waves
Technology: Mars Exploration
Technology: Arduino
Technology: Lego Robots

אז מה היה לנו פה?
על התנאים שאיפשרו את המהלך כבר דיברו.
על האופן שבו המהלך מחזק את הממשלה ופוגע במתנגדים דיברו.
אפילו את הקיטורים שפוליטיקאים מתעסקים במשחקי כוחות במקום לנהל מדינה כבר שמענו.

מה שאני הולך לדבר עליו הוא לדעתי המניע העיקרי למהלך – שיווק עצמי.
אני מאמין שבנימין נתניהו לא היה צריך לזעזע אף אחד בשביל להשיג את אותם ההישגים. הוא היה יכול להקים ממשלת אחדות באופן מסודר, או ללכת בכיוונים אחרים.
לבחירה המסוימת הזו היתה חשיבות תדמיתית.
היא לא יועדה כדי להבטיח לו עוד שנה, היא יועדה כדי להבטיח לו תמיכה רחבה מהעם.

איך תמיכה תשאלו, הרי אנשים מרגישים מרומים, אנשים מרגישים שמשחקים בהם.

אני בטוח שיש כאלו שאומרים שאם הוא מצליח ככה לשטות באנשים שהכי קרובים אליו, האנשים שעובדים איתו, העם שלו, תארו לעצמכם מה הוא עושה לאויבים שלנו.
זו אמירה שגויה כמובן:
א. אויבים מצפים שיפעלו נגדם.
ב. אינטרסים מדיניים לא עומדים בראש מעיניו של רה”מ.

אבל מה? מי שצפה בסדרה השרדות, או לפחות בשלב הבחירות, נתקל וודאי בתופעה מעניינת: בין המועמדים הסופיים תמיד עמד מישהו שכולם אמרו עליו שהוא נחש, שהוא רמאי ומניפולטיבי.
אבל – שהוא יודע לשחק את המשחק.
ואז קרה הדבר שבזמנו נשגב מבינתי – הם הצביעו עבורו. בכך מנציחים את “חוקי המשחק” שעליהם הם התלוננו, חוקי משחק שלא היו ולא נבראו פרט לקיומם בתודעה של המשתתפים שהפכו אותם לאמת מוצקה.
אנשים נוטים להאמין שדברים הם כפי שהם צריכים להיות. כאשר מישהו מצליח לתמרן את דרכו במערכת קיימת, במקום שיצוף ניסיון לשנות את המערכת, הוא מקבל תמיכה. לשנות מערכת זה קשה, מפחיד, אין תמימות דעים בנוגע לאיך היא צריכה להשתנות. כל מה שנשאר הוא לתת למי שנראה שמצליח להתמודד עם המערכת – לנהל אותה.

אז זה מה שאני חושב – ביבי עשה צעד תדמיתי, הוא רוצה להצטייר כמי שיודע להפעיל את הכלים במערכת.
לטווח הרחוק אני מאמין שזה ישתלם עבורו.

בגדול אני רואה את התופעה שנקראת “אם תרצו” באופן שלילי ביותר, הם עושים ניצול ציני באנשים שמחפשים ערכים. הם עושים מניפולציות, תעמולה ותעלולים רטוריים באופן שאין לו מתחרה – וזה עובד, אנשים כבר מדקלמים את הססמאות שלהם. “אם תרצו” גם אוהבים להאשים ארגונים אחרים ברעות החולות שלהם עצמם, וזה עובד להם, כי הם מתעסקים באסטרטגיה, בעוד ארגונים אחרים מתעסקים בעשיה. טעות היא לחשוב שניתן להביס אותם בתחום המומחיות שלהם, ואבוי לנו אם הארגונים שפועלים למען טובת הכלל ינסו אף הם להקים גוף שמתמקד באסטרטגיה שיווקית. אז כן, המצב נראה עגום עבור כוחות הטוב.
אבל לאחרונה קרה מקרה שדווקא שימח אותי: הדרך הפשוטה ביותר להעביר אותי לצד של אם תרצו, היא לעשות משהו מרגיז יותר.

כאן בנק לאומי נכנסים לתמונה עם הקמפיין הנפלא שלהם – שני מיליון סיבות טובות.
למה להעביר מיליון שקלים לפרסום, כאשר אפשר להעביר אותם לעמותות נזקקות, ולהרוג שתי ציפורים במכה? גם לתרום לחברה וגם לזכות לפרסום חיובי? ומה לעזאזל רע בזה?
אז ככה:
לתת כסף לעמותות נזקקות זה טוב. אפילו כשזה למטרות פרסום.
לברר באילו עמותות אנשים תומכים ולקבוע על פי זה, כאן יש בעייתיות מסוימת – הצורך של עמותה לא נקבע על פי הפופלאריות שלה, אך בסופו של דבר, זהו מדד לגיטימי.
לעשות פרסום אינטרנטי מאסיבי, או בלשון העם “ספאם” – גורם לי לא לחבב אתכם
לגרום לעמותות לפרסם אתכם ולריב על הפרורים שאתם זורקים לעברם, זה כבר מעשה מרושע והופף אתכם לאויבים שלי.
לגרום לחברים שלי לשלוח לי תחנונים מסכנים שאצביע למענם או למען העמותה שלהם, ועוד על בסיס יומי – כאן הצלחתם לעלות לטפס אפילו מעל “אם תרצו” בין כוחות הרשע.
העובדה שאתם מריצים את הקמפיין הזה פעם שניה, מורידה כל ספק שאולי היה יכול להווצר אודות תום לב, או חוסר מודעות לביקורות העולות כנגדו.

אם תרצו ניצלו פה הזדמנות נהדרת. בואו נעשה לארגון את מה שהארגון מנסה לעשות לנו. כסף, תודה לאל, לא חסר להם, אבל קצת תעמולה חיובית, ואם כבר שתהיה חינמית היא תמיד ברוכה. התהליך פשוט: הרשמה לתחרות, העסקת הפעילים בהשגת ניקוד גבוה לתנועה, והשאר כבר יעשה מעצמו, להפסיד מזה הם לא ממש יכולים.
לא ראיתי את הנתון, אבל אני מבין ש”אם תרצו” הגיעו לאחד המקומות המכובדים בתחרות.
עכשיו לאומי היו בבעיה: הם לא רוצים לתת את הפרס ל”אם תרצו”.
הרעיון בתחרות פופולאריות, הוא שיזכו גופים שפופולארי לתרום להם. אפילו המצביעים של “אם תרצו” לא חושבים שזה גוף נזקק במיוחד.
אבל מבחינת הוגנות, אחרי שאישרתם גוף לתחרות, ואמרתם שנותנים לפייסבוק לקבוע, אפילו אם זוכה מפלגה של הקו קלוקס קלאן, לא ניתן להוריד את ההשתתפות שלה מבלי לומר – בניגוד להצהרה שלנו שהפופולאריות קובעת מי זוכה, רק אנחנו קובעים, כי הפופולאריות היחידה שמעניינת אותנו היא שלנו.
ולכן הם ביטלו את התחרות כולה.

אם תרצו חוגגת!
עכשיו הם יכולים לטעון בחדוות נצחון: ארגוני השמאל עשו את זה שוב, אם הם היו מקבלים את זה שאנחנו תנועת מרכז א-פוליטית ומניחים לנו לנפשינו, 60 ארגונים היו מקבלים עכשיו תקציב שאבד. הכל בגלל שהם מקנאים שאנחנו פופולאריים והם לא (מה שנכון, התמחות בתעמולה כבר ציינתי?) לא לחינם אנחנו טוענים שצריך להוציא את כל ארגוני השמאל הנלוזים מחוץ לחוק. שמאל זה רע – אויב השמאל הוא טוב.
ולאומי? נאלצים להסכים בשתיקה, מאחר ולהטיל את האשמה על ארגוני שמאל הרבה יותר נח להם מאשר להטיל את האשמה על תאוות הבצע שלהם.

התגובה הרשמית של בנק לאומי
הכתבה הכי נייטראלית שמצאתי בנושא


האם החברה הגדולה ביותר בעולם החיפוש באינטרנט – מונעת מציאת אתרים בעלי תוכן מיני, ומעלימה אותם מתוצאות החיפוש?


התשובה המלאה כאן
לא

ממשלות ישראל, לא משנה מי בשלטון, מתמחות בלמצוא אשמים לאימפוטנטיות שלהן.
נראה שהמאמץ בנושא גדול בהרבה מהמאמץ להביא שינוי אמיתי.
זה לא באמת מפתיע, כל אחד יודע שלעשות דברים זה קשה, בעוד שלהאשים אחרים זה קל.

התופעה האחרונה היא ועדת החקירה כנגד ארגונים שפועלים למען זכויות אלו שאינם יהודים, והאם ראוי לקרוא להם בני אדם היא שאלה בדיון.
טענה א: הארגונים האלו הם בוגדים שפועלים במטרה להשמיד את ישראל מבפנים.
טענה ב: וועדת החקירה נועדה להשניא את השמאל ולהציג אותם כבוגדים.
אני חושב שזו הערכה לא רעה לקולות המוצגים בנושא. כמובן שאפשר להרחיב עוד הרבה, אבל לא מבלי להשמיע טענות שכולנו שמענו מספיק.

תופעה מעט מעניינת שפוקדת את העניין – שני צדדי המפה הפוליטית כבר החליטו מה הולכת להיות התוצאה.
הימין מדבר על סגירת הארגונים הבוגדים, שהוכחת פשעיהם היא רק עניין של זמן.
השמאל מדבר על וועדה מכורה מראש שמהווה עוד צעד בקריסת הדמוקרטיה.

ואני דווקא חושב שהוועדה תצא ללא תוצאות של ממש.
ואז מה?
הימין יחזור בו ויתנצל על ההאשמות המסוכנות** שביצע כנגד אותם ארגונים?
השמאל יחזור בו ויתנצל בהאשמת הועדה כמכורה מראש?
כנראה שלא, כל אחד ימצא סיבות להתבצר בעמדותיו.

בסופו של דבר, כנראה שתוצאה כזו או אחרת של הוועדה לא תביא לשום שינוי של המציאות. בכל מקרה אנו נמצאים בצומת שבו השנאה בין הייצוגים השונים הולכת וגוברת והקרקע שעליה אנו עומדים הולכת ומתערערת.

אנקדוטה על דמוקרטיה:
הופתעתי לשלילה לגלות שפחות ממחצית חברי הכנסת השתתפו בהחלטה הזו, שתפסה כה הרבה כותרות.
בדיקה סטטיסטית מהירה באתר הכנסת מגלה שח”כ ממוצע משתתף ב22% מההצבעות.
כלומר בהצבעה ממוצעת משתתפים חמישית מהח”כים, ובהצבעה הזו השתתפו כפול מהממוצע
(אבל אין בריחה מהסטטיסטיקה, ומתגלה שבהצבעות אחרות משתתפים ח”כים ספורים בלבד)
אם מתחשבים באחוזי הצבעה, אז הצעת חוק ממוצעת מייצגת פחות משמינית מהאוכלוסיה.

אעניק אות כבוד לנסים זאב שמצליח להגיע ל83% מההצבעות! בכך באופן מעשי הקול שלו משפיע פי 4 מהח”כ הממוצע (ואין עוד ח”כ שמתקרב אליו)

לסיום, אני מעריך שההתנסחות שלי מגלה שאני מזדהה עם הצד השמאלי של המפה.
לכן גם אומר מה לדעתי נציגי השמאל בכנסת צריכים לעשות:
פשוט מאוד, צריכים להעלות הצעה לחקור את ארגוני הימין הקצוני ולוודא שאין להם מקורות אנטי דמוקרטיים או פסולים אחרים.
אני רוצה לדעת אם אותם הח”כים שאומרים כי אין פסול בוועדת החקירה על השמאל, יצביעו גם בעד וועדת חקירה על הימין.
ההגיון שלי אומר שכן, האינטואיציה שלי אומרת שלא, הדרך הנכונה להכריע בסוגיה היא על ידי ניסוי פשוט.
אם במקרה אני טועה ובאמת תעבור הקריאה לחקור את מפלגות הימין, אז לא נורא, הרי אם אין בהן שום דבר פסול אז אין להן ממה לחשוש, נכון?

* השתמשתי במושגים שעל מנת לשמש בדיון דרושה הגדרה טובה שלהם שאינה נובעת מהשיח הציבורי, בפוסט הבא שלי אשתדל לתת מענה למה היא ההגדרה שלי עבור אותם מושגים בעיתיים.
** נכון להיום, העונש על בגידה הוא הוצאה להורג, תהליך שנוצל שלא בצדק בעבר, ואולי נזכה לראות אותו מוצא לפועל בשנית.

עמוד: 1 2 3 הבא