לא עוד קבעלא עוד חובהלא עוד תחושת שייכות לצבא לא עוד כומתהלא עוד גילוחסיכות, דרגות, תספורת, ציחצוח לא עוד זכויות אזרח נשללותלא עוד בימיםלא עוד בלילות לא עוד הסתתרותלא עוד דאגהלא עוד פקודות מגבוהים בדרגה לא עוד מטלות שגורמות לבחילהלא עוד תרוציםלא עוד אבטלה לא עוד פחדיםלא עוד הפחדותלא עוד אשאל מה הטעם לחיות

כמה דברים טובים שקרו לי עם תחילת השנה החדשה:קיבלתי בטחון תעסוקתי למשך חודש נוסף.זכיתי לא להפרד מהאנשים שאיתם שירתתי בשנים האחרונות.נדחה לי הצורך בלהטריח את עצמי ממוסד למוסד, החל מביטוח לאומי, דרך קופת חולים וכלה בלשכת העבודה.נמנע ממני החשש של בזבוז ימי חול בבטלה גמורה.נשארה ברשותי האפשרות לנוע בתחבורה ציבורית ללא תשלום.זכיתי להמשיך ולקבל ארוחות […]

זהו,האבט”ש כמעט נגמר.אומנם הייתה לי מעט מאוד גישה לאינטרנט (עכשיו וביום שישי) אבל הייתה לי הרבה גישה למחשב נייד של אחד המשתתפים באבט”ש.ככה שיש לי מספיק פוסטים לחודש או שניים.השאלה היא אם אני ארצה לפרסם אותם.כל מיני תהיות על החיים ושטויות.אני מניח שכן, לאט לאט.הרי אין שום דבר יותר מיוחד בפוסט הזה מאשר בהם. מה […]

הבוקר, לילה שלישי ברציפות של חוסר שינה (= פחות מחמש שעות שינה בלילה), התעוררתי ברבע לשש בבוקר.השעון המעורר שלי היה מכוון על רבע לחמש.הייתי צריך להיות בשבע בצריפין, לצאת להגנ”ש = אבט”ש = שבוע של שמירות.פאניקה.ידידה נשארה אצלי, אז השתדלתי להתמודד עם הפאניקה בשקט, למרות שלא באמת הייתי צריך כי גם ככה היא התכוונה לצאת […]