זהו.
אני בדירה הזו לא נשאר.
אחרי שהגעתי להחלטה הזו, הגזירה לא נראית עוד כה איומה.
אפילו החלטתי החלטה קשה יותר – אני לא הולך לעבור מיד לדירה חדשה. חבר שלי יחפש בקרוב דירה ואני אחפש איתו.
אז הולכת להיות לי תקופה של חוסר דירה.
צריך לזכור שדירה זה אמצעי, לא מטרה.
בחירת שותף לדירה היא סוג של בחירת שותף לחיים, לכן אני לא רוצה להתפשר שם.

אז היום אבא שלי הגיע לעזור לי לסדר את הדירה לעזיבה.
סתמנו חורים, העמסנו ציוד לרכב.
עכשיו ההד חזר לדירה שלי.
בפעם הבאה שמישהו יתקשר הוא יחשוב שאני מדבר איתו מהשירותים.
גם כיסאות ושולחנות אינם עוד, אני יושב על הרצפה ומקליד.
נשארתי רק עם מיטה, מחשב ובלאגן.
אבא שלי חטף קנס בזמן שהעמסנו ציוד על הרכב 🙁
מסכן, לא מספיק שהוא מתאמץ כל כך לעזור לי.
מצאתי שלושה דברים שאבדו לי:
אנטנה של הראוטר, מטען של מכונת גילוח
והכי הכי חשוב!!!
אוסף הציורים שציירתי וחששתי שאבד לעד!

אז בסופו של דבר, יחד עם העצב השורה עלי בפרידה מהדירה שהעניקה לי הרבה טוב, והבדידות שמשרים הקירות העירומים, אני מרגיש אופטימי ומצפה בקוצר רוח לבאות!