זהו,
האבט”ש כמעט נגמר.
אומנם הייתה לי מעט מאוד גישה לאינטרנט (עכשיו וביום שישי) אבל הייתה לי הרבה גישה למחשב נייד של אחד המשתתפים באבט”ש.
ככה שיש לי מספיק פוסטים לחודש או שניים.
השאלה היא אם אני ארצה לפרסם אותם.
כל מיני תהיות על החיים ושטויות.
אני מניח שכן, לאט לאט.
הרי אין שום דבר יותר מיוחד בפוסט הזה מאשר בהם.

מה שכן, חלק קצת ארוכים, חלק ממש קצרים.
נו טוב – זה לא באמת משנה.

רק אסכם שהיה נחמד, חופש מהמדור זה דבר שאני יודע להעריך.
השמירות היו קלות, האוכל בסדר, גם ייצא לי להכין קצת.
היה גם אסון משפחתי.
לפחות מחר אני מסיים עם זה.
חוזר הביתה.
בסופו של דבר, אני לא מצטער שככל הנראה לא יהיו לי עוד אבט”שים.