אם תרצו, אין זו ספרות ספקולטיבית.

בפוסט זה, ברצוני להרהר על תפקידה של הספרות הספקולטיבית בעולמנו.
אנו מוקפים בה מכל עבר, ויכולים לצרוך אותה – ספרים, סרטים, סדרות, משחקי תפקידים ועוד.
פרסומות ועיתונות איני מכניס כספרות ספקולטיבית, ללא קשר למידת אמינותם, מאחר ואינם מתיימרים להיות כאלו.
ראשית, אציין כי ישנם רווחים רבים מחשיפה לספרות – הנאה, תרבות, השכלה ועוד.
אך ברצוני לדון באספקטים מסויימים ובעלי חשיבות רבה.
 
אנשי הספרות הספקולטיבית מתעסקים בשאלת – “מה אם?”
מה אם ליהודים הייתה מדינה? מה אם לא ישארו גברים בעולם? מה אם נוכל לחיות במאדים? מה אם נהיה שרויים תחת מתקפה גרעינית?
שאלות נוספות שמגיעות איתן הן – איך מגיעים למצב כזה?  או איך נמנעים ממצב כזה?
השאלות הללו חשובות בגלל מספר סיבות:
השראה – הן נותנות לנו לאן לשאוף. מכונות מעופפות הפכו למציאות. צוללות, מדינות ומהפכות, רבים מאלו הוצגו בספרות לפני מימושם.
ביקורת – אנחנו מזהמים את עולמנו, נוהגים באפליה לקבוצות מסויימות, לא מתחשבים במציאות סביבנו ושאר דברים. הספרות מציגה את ההתפתחות האפשרית של תסמינים שליליים ומכריחה אותנו להתמודד עם השאלה, האם אנחנו מוכנים לקחת את האחריות על מעשינו ומה אנחנו מוכנים לעשות כדי לעצור את הדברים שאינם פועלים כהלכה.
תקווה – כולנו בני תמותה, בעולם שעתיד לדעוך, ביקום שיקפא (לפחות לפי מספר סברות). האם אין מה לעשות פרט לנהירה נואשת לעבר הכיליון? הספרות מציגה בפנינו את האלטרנטיבות, איך הטבע דואג לעצמו כשהמצב נהיה קשה, איך בני אדם מיישבים גלקסיות ויקומים חדשים. הרבה מהספרות הספקולטיבית נכתבת על ידי או בעזרתם של מדענים ואנשי מקצוע שאינם במקור מתחום הספרות, מה שמעניק לרעיונות קשר מבוסס למציאות וסיכוי להתממש.
חשיפה – פנייה לציבור, יצירת דעת קהל. העלאת השאלות בפני מגוון רחב של אנשים יביא לחיפוש פתרונות. עלינו לדון בשאלות אלו במעגל הולך וגדל של פתרונות ובעיות, על מנת למצוא דרכים לשפר את חיינו.

לסיום, גם אם לפעמים נדמה שהספרות הספקולטיבית אינה תורמת לחיינו כמו תחומים מעשיים יותר, יש לזכור שלחיות בלעדיה זה כמו לשחק שח בלי לקחת בחשבון את תגובת היריב – זה מעשי, אבל לא נגיע רחוק.