למי איכפת מהישרדות?

למרות הטענה הלוגית המעניינת שלא ניתן לחיות ללא השרדות, אני חושב שהיה לנו די.
כמה אפשר להתווכח מי היה צריך לזכות, ועד כמה התוכנית מבויימת?
בכל כך הרבה מקומות שחשבתי שהם איכותיים, ואנשים שחשבתי שיש להם שכל, מצאתי את עצמי נתקל בהתייחסות מיותרת לסדרה הלא מעניינת וחסרת התכנים הזו, התאכזבתי.
אם אשמע ולו עוד פעם אחת את המילה המאוסה הישרדות, ראשי וודאי יתפוצץ.
כמה טוב שהסדרה נגמרה, כמה טוב שעכשיו (אחרי שתסתיים התקפת הוויכוחים הקרובה) יהיה לנו קצת שקט.
לפחות עד שתתחיל עונה שניה.

ובכל זאת, אציין בקצרה שנועם היה צריך לזכות.
זהו.
לא אכביר במילים.
לא אדבר על הצורך בשמירה על ערכה החינוכי של תוכנית בעלת אחוזי צפיה גבוהים, או על האמונה האישית שלי שהתנהגות טובה צריך לתגמל. שמענו די והותר את כל הטיעונים הללו ואת כל הטיעונים הנגדיים.
מה שכן, אולי הנצחון של נעמה הוא בכל זאת לטובה. אחרי הכל, היא בכל זאת איבדה אב, והיא אכן נטשה קריירה ומשפחה לפרק זמן ארוך, היא הקריבה הרבה בשביל הפרס.
ונועם לא יצא בידיים ריקות, הוא זכה באהדת הקהל, ואולי ההפסד שהכה אותו אפילו העצים את אהדת הצופה.
מעניין במיוחד לשמוע אנשים דנים על דינו של דן.
מסתבר שלמרות תוצאות ההצבעה, והעובדה שלא היה קול יחיד בעבורו, אוהדי דן רבים (שעצם קיומם מפתיע לדעתי) מאמינם שנעשה לו עוול, ש”אם רק” ופה ההמשך משתנה לפי הדובר, בסופו של דבר הוא היה מנצח.

ובאמת שאני לא רוצה להתחיל לדבר על ההפקה!
אני מניח שהשאלה היא לא האם ההפקה התערבה, אלא כמה, והאם ההתערבות מוצדקת.
שיחקו לצופה הישראלי בראש.
הידיעה שיש התערבות עליונה, ואין אפשרות לזהות את מינונה, שיגעה את כולם ללא אבחנה.
בהתעלמות אלגנטית מהעובדה הניתנת לוויכוח, שההפקה החליטה להשאיר את דן, אציין רק זאת:
אין ספק שההפקה ציפתה שהרפש שבשחקנים יבעבע מעל למעטה האנושי, וכאשר זה לא קרה, או יותר נכון, לא קרה מספיק, השתמשו ברפש האישי שלהם בשביל “לאזן” את הכוחות על ידי השחטת כל דבר יפה.
אולי זה היה צעד נכון.
אולי אם לא היו נוהגים כך, המצב על האי היה שכולם עוזרים זה לזה ושהצופה אפתי לגבי הזכיה בגלל שהוא בעד כולם. היו חייבים להכניס שנאה, יריבות וקורבנות על מנת להוסיף עניין.
אולי.
לא נראה לי, אבל אולי.
לדעתי לראות איך אנשים מסתדרים על האי הבודד היה יכול להיות מספיק מעניין גם ללא התערבות תסריטאית (התערבות עריכתית מספיקה בהחלט, ואף היא נעשתה באופן מוגזם).
גיליתי שאני לא אוהב את התסריטאים. גם בגלל חוסר האונים, כל פעם שמישהו אמר משהו היה צריך לחשוב מי אמר לו לומר זאת ולמה. אבל בעיקר בגלל חוסר הרגישות שהם הפגינו בהחלטות שלהם. גם אם הן תרמו לאחוזי הצפייה, למתח או לכל דבר אחר, אין שצריך רמה של רקבון נפשי על מנת להחליט אותן.

ומה יהיה בעונה הבאה? האם יבחרו רק אנשים מושחתים מראש, לחסוך להפקה מעט מהתערבויותיה? אני חושש שאכן נגלה אנשים יותר תחרותיים ויותר נבזיים בעונה הבאה. ואני רק מקווה שהמשתתפים יזכרו שהאיום על מקומם לא מגיע מהאנשים המוכשרים, אלא מאלו שינעצו להם סכין בגב ברגע הנכון. אני מקווה שיעיפו את התחמנים ראשונים ונראה תחרות יפה.
מקווה אבל לא מאמין.

אגב, שאלה – זה באמת צריך להיות הישרדות ולא השרדות?

די!