שנת 2008 זוכה בתואר השנה הטובה ביותר שהייתה לי, ומורידה את שנת 2003 למקום השני.
קל לראות שבשני המקרים מדובר בשנים של שינויים מרכזיים עבורי.
שנת 2003 הייתה נהדרת בגלל שעזבתי את התיכון והגעתי לקורס צבאי, שם מצאתי אנשים נהדרים בעלי תחומי עניין דומים לשלי והרגשתי שחיי מתמלאים בתוכן ומשמעות.
הזוהר של הצבא דעך ואף חלף במשך השנים, ועכשיו הגיעה שנת השינוי הבאה.
בשנה שעברה (כמו שניתן להבחין בפוסטים האחרונים) זכיתי להשתחרר מהשירות הצבאי ולהכנס לאזרחות. אבל הפעם, ודבר זה הגיע בהפתעה רבה, לא זה הדבר העיקרי שהביא לשנה את התואר הנכסף. את התואר היא קיבלה בזכות אוסף החברים והאירועים הנכבד שצברתי במהלכה.
אין ספור דוגמאות עולות בראשי בכותבי שורות אלו, אך זו לא העט, זו המקלדת, שתמנע מפרסומם כעת.

והשנה החדשה, שנת 2009.
שנה שמתחילה באופן מפחיד ביותר.
לי באופן אישי – אני עוזב את כל המוכר לי לחצי שנה (חמישה חודשים ושבוע) של טיולים בעולם.
עדיין אין לי שמץ מה אעשה עם עצמי כשאחזור (למשל התחלתי לחשוב על לימודי קולנוע).
אה, וקיבלתי קנס, 250 שקל, על פנייה מנתיב לא נכון.
וכמובן מפחיד גם באופן ציבורי – עם המלחמה (המבצע) הסובבת אותנו.
עבורי צפוייה שנה של שינויים, מאחר ובטוח ש2009 משתנה פרטית עבורי, אז אני מאוד מקווה ש2009 גם משתנה ציבורית.

אז שתהיה לכולנו שנת השתנות!