כשאנחנו משתמשים בביטוי “לוגיקה” לרוב אנו מתכוונים ל”לוגיקה מתמטית”, לוגיקה אשר לפיה אם הבית שלי כחול, וכל הבתים הכחולים יקרים אז הבית שלי יקר.
לוגיקה מתמטית מאפשרת להרכיב משפטים שמכילים הנחות ומסקנה, ואם ההנחות נכונות, המסקנה נכונה.
זו לוגיקה שימושית בחיי היום יום ובמדעים השונים.
מעטים יודעים כי ישנם סוגים נוספים של לוגיקה, דוגמא מוכרת היא לוגיקת האי-גיון של לואיס קרול שניתן לראות בספרו: אליס בארץ הפלאות.
לוגיקה נוספת שנמצאת בשימוש נרחב כמו הלוגיקה המתמטית, ועליה ארחיב את הדיבור הוא: לוגיקה מותנית מסקנה (למ”מ).
לעומת לוגיקה מתמטית בלמ”מ מתחילים מהמסקנה ועליה מבססים טענות. המסקנה היא אמת ולכן כל הטענות הצצות ממנה אף הן אמיתות.
הלמ”מ היא פחות אינטואיטיבית ומוכרת, אבל דוגמא עשויה להקל את ההבנה. אני אקח לדוגמא את תת-התורה שנקראת לוגיקת בוקר, והיא יישום ספציפי של למ”מ שבו המסקנה הסופית היא:
זה בסדר לישון עכשיו יותר זמן ממה שהתכוונתי בתכנון המקורי
התוצאה הזו תמיד תהיה אמת כאשר משתמשים בלוגיקת בוקר.
אחרי שיש לנו את המסקנה, אנחנו מחפשים את הטענות:
חמש דקות לא משנות
אני לא רעב לארוחת בוקר
אני אתארגן מהר
שינה יותר חשובה מגילוח
כבר יותר מדי זמן שלא לקחתי יום חופש
כאשר משתמשים בלוגיקת בוקר, כל אחת מהטענות שמובילה למסקנה שאפשר לישון עוד היא אמת משום שהמסקנה היא אמת.
למעשה ישנו אוסף של לוגיקות שנקרא לוגיקות סטייה מהתכנון המקורי, ולוגיקת בוקר שייכת אליו יחד עם לוגיקת לימודים שמאפשרת דחיית מטלות ולוגיקת דיאטה שמאפשרת חריגה חד פעמית מהדיאטה.
שימושים נוספים של למ”מ שאינם לצורך סטייה מהתכנון המקורי הם לוגיקת המצפון הנקי, אשר מאפשרת לשמור על מצפון נקי לאחר ביצוע מעשים נתונים במחלוקת כמו גניבה, שקר, רצח וכדומה.
לוגיקת אמונה, אלוהים קיים זו המסקנה והיא אמת (ושאר מסקנות מבוססות אמונה), ולכן טענות כמו אלוהים ברא את האדם הן אמיתות.
סיכום:
חשוב להיות מודע לקיומם של סוגים שונים של לוגיקה (בפוסט זה תארתי שלוש בקצרה) על מנת לדעת מתי נכון להשתמש באיזו, ועל מנת להבין ביתר קלות שכאשר נמצאים בעימות מול אדם אשר טוען שיש לו הוכחה, או אשר טוען שהוא מחזיק באמת והאמת שלו שונה משלכם, אין זה אומר שהוא משקר, ייתכן ששניכם משתמשים במערכות לוגיות שונות!
Let’s not forget Fuzzy-Logic 🙂