על ביקורת בלתי מאוזנת

היום בבוקר העביר מנכ”ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, כנס מרתק על הקשיים העומדים בפני הממשלה בבואה לפעול.

בכנס הוצגו מספר מכובד ביותר של קשיים אלו, בינהם:
חוסר סמכות של ראש הממשלה ושל מנכ”ל הממשלה לפי חוק.
כל החלטה שעולה לדיון סוטה לדיונים בלתי נגמרים בנושאים משניים לסוגיה.
כל החלטה צריכה לעבור עשרות גורמים לאישור בדרך לביצוע.
כל אחד מהגורמים דואג לכסות את עצמו מפני פגיעה אפשרית על ידי המנעות מפעולה.
כאשר פעולה כבר יצאה לפועל, הביקורת והעיתונות חוגגים על כל טעות משנית מבלי להפנות תשומת לב לפעולה בכללותה.

בכך נוצר מצב שעדיף לו, לחבר בממשלה, לשבת בשקט ולהעלם ככל האפשר מהכותרות, כי מי שעושה טועה, ומי שטועה משלם על כך ביוקר.
בתור המחשה הוא סיפר על חוסר היכולת של ראש ממשלה להעביר החלטה כמו התקנת מזגן בבית ספר, שלא לדבר על החלטות מורכבות יותר.

את דבריו של גבאי, שמי שעושה משלם על כך ביוקר, החליטה העיתונות להמחיש על אותו הכנס עצמו. לדעתי האישית, בגלל ההתקפה על הביקורת. אך במקום להציג את ההתקפה של גבאי על הביקורת (וכל אחד אחר מעשרות הגופים הנוספים שתקף), בחרו להציג מכשול אחר שהציג, שולי הרבה יותר שהועלה במשפט אחד בלבד במשך כנס שלם: המגזר הדרוזי.
הוא העלה למשל גם את נושא המגזר החרדי, אך זה הוא נושא יותר מוכר ולכן פחות מעניין לעיתונות.
עיתונאי אחד יצא מהישיבה ברגע שאייל אמר את המילה “דרוזים” ומאז יש חגיגה בתקשורת כשכל גוף צריך להגיב לשאר הידיעות בתחום.

אז מה בעצם היה?
גבאי סיפר על תוכנית להקמת צינור גז שעוברת בישובים דרוזים, שבמשרדי הממשלה מפחדים להתעסק איתם.
גם אם העיתונות לא מציגה את התמונה המלאה, הם לא שיקרו במקרה הזה, אייל אכן טען כי במשרדי הממשלה מפחדים מהמילה “דרוזים”.
מי שראה את הנושא בטלוויזיה או שמע ברדיו, הבחין שתמיד משמיעים את אותו הציטוט, אותו משפט אחד בכנס שנערך שעות, והסיבה פשוטה, במשך כל הכנס הנושא לא הוזכר שנית, הכנס נסב סביב הקשיים השונים להעביר החלטות ולא סביב היחס הדרוש כלפי מיעוטים במדינת ישראל.

ומה בתגובה?
ח”כ מגלי והבה (קדימה) קרא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להדיח את גבאי מתפקידו.

אז תעסוקתו של אדם בממשלה מועמדת בסכנה בגלל שהוא הזכיר את המילה “דרוזים”, האין זה דומה לאותו הפחד שגבאי דיבר עליו?
אבל אני לא מאשים לא את גבאי לא את ח”כ מגלי, ולא אף אחד מהאוכלוסיה הדרוזית. אני מאשים את העיתונות – אני מנחש שעיתונאים הלכו לגורמים שונים, שלא הספיקו לשמוע את דבריו של גבאי, ואמרו להם: “וואי וואי, איך גבאי לכלך עליכם, ורק בגלל שאתם דרוזים!” וכך קיבלנו את התגובות המוגזמות והמצולמות היטב של המגזר.

ביקורת היא תפקיד חשוב, אחד החשובים ביותר במדינה דמוקרטית, איך כאשר השימוש בו הוא בלתי מאוזן היא עושה יותר נזק מתועלת, היא משתקת את אנשי המעשה ומעוורת אותנו האזרחים שלא יכולים להבדיל בין שחיטות בסדר גודל שערורייתי לתופעת לוואי של שינוי.

איני יודע איך אפשר להלחם בתופעה, אך עבורי כל מה שראיתי היום רק חיזק את דבריו של גבאי בכנס. לסיקור כמעט מאוזן שמצעתי (שכן לא ניתן במצב הנוכחי לא להתייחס לסוגיית הדרוזים) הכנסו לכאן.

Share on Facebook

Tweet

Follow us