צה”ל ממשיך עם חיסולים ממוקדים בניגוד להוראת בג”ץ
אחרי שראינו את בג”ץ מתעלם מהחלטות מדינה ואת המדינה מתעלמת מהחלטות בג”ץ, עיתונאים שעוברים על החוק בשם חופש הביטוי, מדינה שעוברת על החוק הבינלאומי בכל שלישי וחמישי, או אפילו השב”כ שכולנו יודעים שאנחנו לא יודעים מה הוא עושה. אני מרגיש שהגענו לשיא חדש.
כשאנחנו עוברים על החלטות האו”ם, אנחנו מצטיידים במספר סיבות:
רוב המדינות נגדנו, אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו.
אין עוד מדינה נאורה שמצויה במלחמה חוץ מאיתנו ולכן החוקים לא תקפים עבורנו.
בשטח קרב מפקדים קודם כל מסתכלים איך לחזור הביתה בחיים ורק אחר כך שואלים את עצמם על זכויות אזרח.
אף אחת מהסיבות האלו לא תקפה כשצה”ל מחליט על משימות חיסול ממוקד בניגוד מוחלט להחלטות בג”ץ.
החלטה רשמית שעברה את כל האישורים הדרושים, ומצפצפת על החוק הישראלי.
כבר קראו לי תמים, אבל אני לא דמיינתי שאראה דבר כזה, בג”ץ זה קו השיפוט האחרון. גם אני כשבג”ץ פסקו לרעתי, עם כל הצער שבדבר קיבלתי את הסמכות.
והדבר הזה, שהוא קטסטרופלי בעיני לא נגמר שם:
הצבא, במקום לבדוק את עצמו, איך קרה שהיתה כזו הפרה חמורה של החוק ואיך מונעים מדבר כזה לקרות שוב פצח במסע חשוך ביותר. החל מהשתקת הפרשייה בצווי איסור פרסום, וכלה במאסר ללא משפט לכתבת שמצאה את המסמכים באשמת “ריגול חמור” עד אשר יקבע גזר דינה כשכנראה מדובר על עשר עד חמש עשרה שנות מאסר.
כן, ענת קם עברה על החוק. היא הוציאה מצה”ל מסמכים מסווגים. אבל הפרסומים בעיתונות עברו דרך הצנזורה הצה”לית באופן תקין, ושום חומר לא הועבר לגורמים עוינים.
ההתמקדות הזו בה רק מיועדת להרתיע אחרים מלהעז לבקר את פעילותו של צה”ל.
צה”ל באופן רשמי הכחיש קיומם של חיסולים מאז 2006, ולא אפשר לאף ועדת ביקורת לחקור את העניין. הכנסת ענת קם למאסר עולם בפועל, משמעותה שהצבא חסין לביקורת.
וליבי היה סוער מעט פחות אם פה היה נגמר הסיפור, אבל הוא לא:
כשעוברים על התגובות של אנשים לכתבות בנושא, רואים שדעת הקהל מתפצלת.
יש המון אנשים שלא רואים שום פסול במה שקרה (מבחינת הצבא) אנשים שטוענים שבג”ץ הוא לא סמכות, שהוא מייצג זרם בשמאל ושהוא יהיה סמכות רק אם הוא ייבחר באופן דמוקרטי. שצריך לתת את המושכות בידיים של צה”ל, חוקיות זו לא שאלה שבאה בחשבון כשמדובר על בטחון המדינה.
התקווה האחרונה שלי היא שהמעשה המזעזע הזה יביא את המדינה כולה לדין וחשבון על התנהלות הדברים ושמנגנוני ביקורת חדשים וחזקים יותר יקומו.
הרבה זמן שזילזלתי בכל מי שכינה את המשטר בישראל חשוך וקרוב לדקטטורה, אבל צעדים כמו זה וכמו המאגר הביומטרי גורמים לי לפחד אמיתי.
מה עושים כשגופי המדינה עצמם מצפצפים על החוק?
מה עושים כשהבחירה היחידה שניתנת בידנו היא בין הרע לגרוע?
מה עושים במשטר דמוקרטי שבו הנתינים מתנגדים לדמוקרטיה?
Random Page
לגבי הפרת צו בג”צ במקרה הזה- בג”צ לא אסר על חיסולים ממוקדים אלא התנה את ביצועם בחוסר אפשרות לבצע דברים אחרים. מקריאת המאמר המקורי די ברור שהיה בצבא בלבול לא קטן לגבי כוונת בג”צ (הפסיקה הייתה די חדשה כשהדיונים האלה נערכו). אין לי כח לקרוא את זה שוב, אבל אני חושב שאין שם בשום שלב אמירה בסגנון “אז בואו נתעלם מבג”צ ונראה אם יחליקו לנו את זה”.
בעקבות פנייה אל מזוז, מעורכי הדין אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, בשנת 2008, בדרישה שיורה על חקירה פלילית נגד גורמים בצה”ל בעקבות הכתבה, הוא קבע כי “לא נמצא כל בסיס לטענה כי כוחות צה”ל פעלו בניגוד לחוק או בניגוד לפסיקת בג”ץ באירועים שהוזכרו בכתבה”, ככה שצפצוף על החוק אין כאן. וצריך לזכור שהכתבה פורסמה מזמן, לפני המעצר ולפני צו איסור הפרסום המגוחך, המפחיד והדבילי. ואני מסכים לגמרי שאחרי שהכתבה עברה את הצנזורה אין שום סיבה שבית משפט יטיל צו כל-כך גורף. במיוחד שהיום מתפרסם שדווקא פניה של ענת קם לבלאו מקרבת את החזרת המסמכים והשבת הבטחון על כנו – http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1162419.html. פניה שבאה בעקבות הסרת הצו דווקא.
לגבי השאלה השניה התשובה שלי היא מנסים לשפר את הרע.
לגבי השאלה השלישית התשובה שלי היא שברגע שרוב הנתינים לא ירצה דמוקרטיה לא תהיה דמוקרטיה ואז אכן כדאי להיות כבר מוכנים עם המזוודה :-(.