לפני קצת יותר משלוש שנים גיליתי מה זו טבעונות – אורח החיים על פיו לא אוכלים מוצרים מהחי.
או לפי כלל אצבע: “פרוה בלי ביצים” (מכסה את רוב ההגדרה).
הרעיון נשמע לי הגיוני יותר מצמחונות, כי אם רוצים להמנע מהתעללות בבעלי חיים, אז אין עדיפות להתעללות אחת על פני אחרת.*
גיליתי את נושא הטבעונות דרך טבעונים שחלקתי עמם דירה ולכן גם אכלתי אוכל טבעוני. הם לא ניסו לשכנע אותי להיות טבעוני, אבל להיות שותף לאורח החיים שלהם עשה את העבודה בעצמו. הארוחות המצוינות שהם היו מבשלים מדי יום לא השאירו לי את ההזדמנות לשאול את השאלה ששמעתי הרבה “אבל מה טבעונים אוכלים?”. אין ספק שזו התקופה שבה אכלתי הכי טוב.
לפני שנתיים החלטתי להפסיק לאכול בקר.
עשיתי לעצמי את הרשימה הבאה:
* גידול בקר הוא אחד הגורמים המזהמים ביותר כיום.
* עגלים ופרות הם חמודים בעיני.
* אין מחיר בריאותי להפסקת אכילת בקר.
* בין החיות השונות, בקר פחות טעים עבורי.
היה לי קל לראות שמבחינתי (והרשימה הזו מאוד אינדיוודואלית) אין שום סיבה לגיטימית לאכול בקר, וכך בהחלטה של רגע הפסקתי.
למעשה, אני לא אוכל יונקים באופן כללי מאז אותו היום, אך מאחר ובקר הוא היונק העיקרי שאנו צורכים, ומאחר וכך ניסחתי את האמירה שלי בזמנו, אני משאיר אותה כך.
מספר טבעונים שאני מכיר לא יוכלו לאכול חיות, לא רק משיקולים הגיונים אלא כי הקונספט דוחה בעינהם, אני לא שם בינתיים. מאז ההחלטה שלי נעתי לכיוון של טבעונות (ועודני נע), וכיום אני מגדיר את עצמי כטבעוני ברובי, אך אני עדיין לא טבעוני ואפילו לא צמחוני.
אני אוכל מנת בשר פעם בשבועיים, משתדל להעדיף אוכל שנראה לי שיזרק אם לא אוכל אותו.
אני אוכל מזון מהחי (גבינה, ביצים) כאשר אני לא רואה אופציה נוחה אחרת.
ואם מישהו (כמו סבא וסבתא למשל) טורח ומכין אוכל במיוחד בשבילי, אני אעלים עין על חריגות מהמטבח הטבעוני, אפילו אם תהיה לי תחושה שהם דוחפים משהו במרמה.
גם כבוד זה ערך, והוא לא פחות.
אני מצמצם באופן ניכר את צריכת המזון מהחי, בלי לשלם את מחיר הנוחות. משתדל להיות “לא מזיק ברובי”
יש הרבה שאלות שמטרידות אותי:
למה אנחנו מרשים לעצמנו לעשות אפליה על בסיס ביולוגי?
אם מקבלים את זה שאנחנו עושים אפליה נגד מי שביולוגית רחוק מאיתנו, האם ניתן להשליך מכך שגם אפליה נגד אנשים שרחוקים מאיתנו באופנים שונים היא בסדר?
למה אני מעדיף לאכול חיות משק על פני חיות המחמד שלי? אני יודע שלאכול אותן יהיה יותר מוסרי (כי הם לפחות חיו חיים טובים), ויותר בריא (כי הם חיו חיים בריאים)?
האם לאכול בעלי חיים שגדלו בחופש יחסי זה תקין בעיני (ביצי חופש, דגי ים)?
אולי יום אחד אעבור להיות טבעוני מלא, אך הדרך לא תעצור שם.
מה עם בגדים שמיוצרים מהחי, מוצרים שמנסים אותם על בעלי חיים, כריות נוצות וכו?
מה עם מזיקים, כמו ג’וקים, עכבישים, יתושים, עכברים?
ובכלל, האם גידול מסחרי של צמחים בתנאים קשים הוא אתי?
האפשרויות לשפר את דרכינו הן בלתי מוגבלות, כל אחד צריך לשים לעצמו את הקו האדום שלו.
נכון לעכשיו אני מטרד.
אני משתדל שלא להיות, אני אצא עם חברים לאן שהם ירצו ואמצא מה לאכול איפה שזה לא יהיה, אבל נוצרת אצל אנשים תחושה של אי-נוחות, לו רק בגלל הרצון שיהיה לי טוב.
מבחינה תיאורטית, זה חיובי לגרום לאנשים אי נוחות, כי אם רק אני טבעוני זה לא ממש ישנה שום דבר בעולם. מבחינה מעשית לא ארצה לעשות את זה, זה מרגיש לי רע, ואין לי עליונות מוסרית על אף אחד.
לבסוף, גם כשאני עם חברים טבעונים, או אנשים שמקבלים את ה”טבעונות” שלי אני נמצא בסיטואציה לא נוחה, כי אני אפילו לא צמחוני, ולפעמים אני מקבל תחושה שאנשים מזועזעים לגלות שאחרי כל ההתעסקות שלי בנושא אני עדיין אוכל חיות.
אין מה לעשות, כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו והאופן לחיות שנכון בשבילו. אני מאמין שקבלה אחד של השני, גם כשהאחר לא חי כפי שאנו רואים לנכון, תביא לחברה טובה יותר.
לקריאה נוספת:
למה להיות טבעוני?
מה טבעונים אוכלים?
*להיות צמחוני זה גם תורם – אומנם בפרה שנותנת חלב מתעללים כל חייה כמו בפרה שנותנת בשר, אבל היא גם נותנת תוצר כל חייה, אז בעצם יחס ההתעללות לקילו מוצר נמוך יותר.
Random Page
גם אני עשיתי חושבין, אלה הדברים שהגעתי אליהם:
– אין בעיני דבר לא מוסרי באכילת בשר כשלעצמה. אריות אוכלים בשר, כרישים אוכלים בשר, אני אוכלת בשר ותולעים יאכלו אותי אחרי שאני אמות.
– אני לא חושבת שאכילה של יצור אחד היא פחות מוסרית מאכילה של יצור אחר. אנשים שאוכלים כלבים וחתולים לא מזעזעים אותי במיוחד, למרות שגידלתי (ואני מגדלת) כמה וכמה גם מאלה וגם מאלה.
עקרונית, גם אין לי בעיה מוסרית עם שימוש מועיל יותר בבני אדם אחרי שהם מתים. אם לא לאכול אותנו, אולי אפשר לפחות להכין דשן או משהו. זה הרבה יותר מוצלח מהמנהג המטופש והבזבזני של קבורה (וביום שאני אכין צוואה יהיה בה סעיף של הוראות קבורה שיגיד: “תמצאו משהו מועיל לעשות עם הגופה המחורבנת!*”).
– אני לא אוכל את החיות שלי, בפשטות, כי מהן אכפת לי יותר.
– מתעשיית המזון (ובעיקר עם היותה תעשיה על כל הבעיות שנובעות מכך) יש לי הסתייגויות, אבל אני לא בטוחה שהפתרון שלי יערב המנעות מבשר.
* כרטיס תורם אדי – יש. מה עוד?