השבוע ביליתי סוף שבוע מלא בבית
מיום חמישי בערב ועד יום ראשון בבוקר.
ההורים שלי היו בחו”ל, ולמרות שהאחים שלי כבר יכולים לדאוג לעצמם, זו הרגשה נעימה יותר שהבית לא ריק.
הייתה חוויה מאוד מעניינת.
היא גרמה לי למשל לשים לב שאני כבר לא עושה סופי שבוע מלאים בבית.
לחזור בחמישי, ולצאת בראשון הם ארועים נדירים כל אחד בפני עצמו.
בנוסף, הבחנתי שאני כבר לא “מבזבז זמן” בסופי שבוע (כמו שהרגשתי בעבר), יש לי תוכנית מסודרת שכוללת:
לראות סדרה עם אח שלי
לראות סדרה עם אחותי
להעביר פעילות משפחתית (סרט \ משחק)
להפגש עם חבר לנינטנדו
לכתוב שירה\סיפור\פוסט
לאכול עם המשפחה המורחבת
כאשר אני מנסה להספיק כמה שיותר דברים מהרשימה, ולפעמים מתווספים דברים נוספים כמו לסדר את החדר או לישון.
אז הסופ”ש הזה הספקתי את כל הנ”ל, ובנוסף (מוזיקת תופים בבקשה):
הכנתי ארוחת שישי לאחים שלי!
אכן כן, אני הכנתי אוכל.
יודעים מה, לא אפרט יותר – אקדיש לזה פוסט שלם.
ראיתי הצגה עם אחותי, “סיבת המוות”. יפה, עצוב, עוד ליטוש למשחק תמיד מוסיף. עשה לי חשק ללכת לעוד הצגות.
בארוחה המשפחתית המורחבת, סבתא שלי החליטה שלא כיביתי נרות עדיין, אז היא הביאה לי נרות לכבות ליום הולדת. קצת טיפשי, אבל אני חושב שהיא צדקה, כי לא הייתה לי משאלה להשנה. לדעתי כבר יש לי רצף של לפחות שנתיים של משאלות שהתגשמו, מקווה להגיע לשלשה 🙂
יום שישי הבא בערב יש יום הולדת לידידה שלי מהקורס, ובבוקר רציתי לחפש עם ידידה מהחוג תיאטרון מחזה לקטע שלנו.
טוב שזה סופ”ש אחד אחרי סופ”ש ארוך בבית, אבל ככל הנראה זה אומר שאני לא אראה את ההורים המון זמן וזה חבל.
אולי נתראה ביום רביעי, אבל גם פה יש בעיה, כי יש לי סדנת כתיבה בערב…
סתם עוד משהו ששמתי לב אליו – נכון שהבלוג שלי משעמם נורא?
כלומר, אם הייתי מישהו שלא מכיר אותי, בחיים לא הייתי קורא אותו!
אני צריך למצוא תחומי עניין שלי שיעניינו גם קוראים.
Random Page
