אני נמצא עכשיו במפגש כתיבה, סביבי יושבים שישה אנשים (חמש נשים ובחור) וכולם עסוקים בכתיבה, אנחנו כאן כבר קרוב לשלוש שעות וכל מה שהצלחתי לכתוב זה 150 מילה.
זה לא כזה רע, בהתחשב בזה שהקושי האמיתי היה בבחירת נושא לכתיבה, אבל זה גם לא כזה טוב, וההימור שלי הוא שזה הכי מעט בחדר בשלב זה.
ועכשיו אני מרמה, כולם רואים אותי מקליד וחושבים שאני כותב את הסיפור, כאשר בעצם אני כותב פוסט לבלוג.
אבל זו לא לגמרי רמאות.
לעומת מפגשי הכתיבה של הנאנו, למפגש הכתיבה הזה אין מטרה מפורשת מלבד לכתוב, ואני מניח שגם כתיבה לבלוג היא כתיבה.
אני אוהב את המסגרת הזו, היא באמת פועלת. כלומר, למרות שעכשיו אני כותב פוסט, אנחנו שבעה אנשים שלא עושים דבר פרט ללכתוב.
אני לא הייתי מסוגל לזה בלי המסגרת, כל כך הרבה זמן, לפחות היה הרבה יותר קשה.
ואני מניח שאחרי שאסיים את הפוסט, בין אם אפרסם ובין אם לא, אחזור לכתוב.
המפגש הולך טוב ולכן אני מעריך שיהיו עוד כמוהו.
קיוויתי להספיק לסדר את הדירה לפני המפגש, לשטוף אותה למשל ועוד… לא הספקתי.
היה אתמול כנס בדיון שהיה ממש מוצלח.
האמת היא שגיא וינר, שהרצאותיו מוכרות לטובה, מעט איכזב. הוא הציג את היינליין כאנטי-שוביניסט.
למי שלא יודע במי מדובר, רוברט היינליין הוא סופר מדע בדיוני מסוף שנות הארבעים.
אבל נכון להיום, אני חושש שמושג כמו “ההפך משוביניסט” הוא מושג לא קיים.
קל מאוד להגיד על כל דבר שהוא שוביניסטי, ישנם דברים שניתן לומר עליהם שהם פמיניסטים, אבל למצוא פעולה שהיא הפוכה משוביניזם, בייחוד כשהיא נעשית על ידי גבר זו פעולה על סף הבלתי אפשרי.
שלא לדבר על כך שהיינליין כתב בתקופה, שהרעיונות הפמיניסטיים של תקופתה, נתפסים כיום כעדיין לכודים בכלא המחשבה השוביניסטית.
לכל זה תוסיפו קהל לא קטן של פמיניסטיות רדיקליות, והתוצאה היא חוסר תיאום מוחלט בין ההרצה לקהל.
מה שכן, בטוח שהיה מעניין.
אם אתם רוצים לדעת מה זה מפגש הכתיבה, ומעוניינים להצטרף למפגש הבא, אפשר למצוא פרטים על המפגש שהיה כבר – כאן.
ובכלל זהו פורום מצויין לענייני כתיבה.